Home >> על צילום ובכלל >> יופי, חיים ואשפה- גן העדן המקומי שלנו
יופי, חיים ואשפה
גן העדן המקומי שלנו לגמרי היה יכול להיות בחוף מכמורת, אבל אנחנו לא ממש מצליחים לשמור עליו. סיור מצולם בנקודה חבויה שהולכת ומזדהמת בחוף מכמורת, בין שאריות מזון, בקבוקים והמון מגבונים לחים
דמיינו לכם חוף ים עם מים צלולים ליד מכמורת. גן עדן קטן וחבוי שאנשי הנדל”ן עדיין לא גילו אותו. מקום עם מים כל כך צלולים שאפשר לראות דרכם את קרקעית הים גם בעומק של שלושה מטרים. קו החוף מוגן על ידי שוניות סלעיות שמייצרות ים רגוע ושקט וללא סחף, עם מים חמימים יחסית גם בימים קרים בזכות התנועה המוגבלת שלהם בין הסלעים.

החוף עצמו מוסתר מאחורי גבעה, ומעט אנשים מגיעים אליו. במקום חול ים הוא זרוע חצץ עדין הגרוס דק, שנעים מאוד לשכב עליו. אם מגיעים עם שמיכה דקה אפשר בקלות להירדם תחת השמש. אני תמיד מגיע לכאן כמה דקות לפני הזריחה כדי להספיק ולתפוס את הרגע הזה שבו אור השמש בדיוק מגרש את השחור של הלילה ומתחיל לצבוע בכחול קר ורך את השמיים ואת הים באפור עדין. התמונה שמתקבלת היא תמונתו של חורף קר גם באמצע הקיץ.

שושנה בין הסלעים
המים בינות לשוניות והסלעים עצמם מלאים בבעלי חיים ובצמחים. האזנית המצויה משגשגת כאן בזכות הלגונות המוגנות מהגלים ומהסחף ומפוזרת על קרקע הים. אצה זו נראית כמו קפלי שמלה של רקדנית פלמנקו שנעה בזרם. החסנית החסתית (או בשמה העממי "שערות הים") צובעת את הסלעים בירוק זרחני. כאן אפשר למצוא גם שושנות ים זעירות מסוג דוגנית צורבת, בעלת זרועות הציד הדקות (150 זרועות ויותר). הדוגנית הצורבת ניזונה מחסרי חוליות קטנים כגון סרטנים וגם מדגיגים. הצריבה שלה קלה, אך לא מזיקה מדי לבני אדם. את השושנה האדומה אפשר לראות בקלות, כי היא נמצאת ממש בקו המים. היא פעילה בשעות הלילה ובשעות השפל וכשהיא נחשפת לאוויר היא נסגרת לחלוטין ונראית כמו עגבנית שרי קטנה שדבוקה לסלע. בפעם הראשונה שהגעתי לחוף חשבתי שזה איזשהו לכלוך שדבק לסלעים, ורק כשהגדלתי את הצילומים שמתי לב אליה. רק בביקור הבא שלי בחוף גיליתי שמדובר ביצור חי ונושם.

 
דונגית צורבת Anemonia Sulcata
 
שושנה אדומה Actinia Equina

 
ארנבון ים Aplysiomorpha


ניתן למצוא כאן גם חלזונות ורכיכות אחרות במים. אחד מהם הוא החילזון חד-שן משובץ, שניזון מאצות שדבוקות לסלע ושאפשר לראותו ממש בקו המים. החד-שן נראה חסר תנועה במהלך הקיץ, אבל אם מסתכלים עליו עוד כמה דקות, אפשר לראות אותו זוחל באיטיות על הסלעים ואוכל בקצב משלו. ניתן לראות גם צלחית מכחילה, חילזון עם רגל רחבה, שבעזרתה היא נצמדת בכוח רב לסלע. במהלך הלילה, כך קראתי, היא אמורה להתעורר לחיים כדי לכרסם אצות שצומחות על הסלעים, אבל פרט לכמה חוקרים ימיים מעולם לא שמעתי על מישהו שראה אותה זזה. חילזון נוסף שאפשר לפגוש כאן הוא צינוריר תולעני שאותו ניתן לזהות לפי הקונכייה הגירית שלו, שדומה לצינור קטנטן ומפותל. צינור זה שברירי וחד ונשבר בקלות. לכן, מי שהולך יחף על הסלעים נענש בחומרה על ידי חילזון ימי זה. בנוסף, אפשר לראות בכל מקום חופיות מנוקדות והמוני צדפות מסוג בוצית קטנה, שנצמדת לסלעים בעזרת חוטי ביסוס.
 
חד שן משובץ Monodonta Turbinata מטייל על בוצית קטנה Mytilaster min


 
בוצית קטנה Mytilaster minimus ועליו בלוטון מצוי Chthamalus Stellat


במחלקת פרוקי הרגליים והסרטנים אפשר לראות סרטן בלוטון מצוי ובלוטון שטוח, שמסתתרים בתוך שריון גירני לבן. הם נצמדים בחוזקה לסלע ומשום שצבעם כצבע הסלע, הם נראים כחלק בלתי נפרד ממנו. הבלוטים הם קבועי מקום ומוציאים לעתים נדירות את רגליהם העדינות מהשריון כדי לתפוס פירורי חומר אורגני.. אם מקדישים תשומת לב רבה, אפשר לראות גם את הרגליים האדומות והקטנות של נזירון אדום רגל מציצות מקונכיות כשהוא אוכל במרץ אורגניזמים קטנים או יצורים ימיים מתים. כך הוא עוזר לשמור על סביבה ימית נקייה. זו דוגמה טובה לתפקיד שיש לכל יצור חי בטבע. מי שמחפש טוב יצליח לראות גם קפצנים מצויים. לא רק שהקפצן המצוי קטן, אלא שהוא מסתווה באופן מצוין בסביבה. לעומתם, אפשר לחזות בהרבה סרטנים מסוג סלען זיפני, בעיקר בזמני השפל, או כאשר המים שקטים וללא גלים. רק אל תנסו לתפוס אותם, כי תקבלו צביטה חזקה. נדרשת סבלנות על מנת להצליח ולצלם אותם בצורה טובה. למזלי יש להם זיכרון קצר מאוד והם ממהרים לשכוח שאני נמצא מעליהם עם עדשת מקרו גדולה, מחכה להם שיצאו מחור קטן בסלע.

 
סלען זיפני Eriphia Verrucosa


קרקע חשופה
כל היופי הזה כמעט ונעלם מכאן. לאחרונה צילמתי באזור לפני כשנה והפעם כשהגעתי לחוף נדמה היה לי שהגעתי למקום אחר. רק כמה ארנבוני ים בודדים היו במים. למעשה, לא הצלחתי לספור אפילו עשרה וגם זה רק בשעות המוקדמות ביותר של הבוקר. שלא כמו בפעם האחרונה, אז ראיתי עשרות, לכל אורך היום. גם את האזנית המצויה, שלפני שנה ראיתי אותן מכסות את קרקעית הים, לא ראיתי השנה בכלל. הן נעלמו כאילו לא היו שם מעולם. כל שראיתי היתה קרקעית חשופה. זה אומר שהחול בקרקעית נסחף כי אין מה שיחזיק אותו במקום, ואצות חדשות של האזנית המצויה לא יכולות לחזור ולגדול במקום. בנוסף, סחף של חול ים קובר יצורים ימיים אחרים.

גם מספרם של סרטני הסלען הזיפני ירד באופן משמעותי. כמעט ולא ראיתי סרטנים גדולים, ובטח שלא את הבוגרים הגדולים והמרשימים. לעומת זאת, הפעם היו יותר עורבים אפורים ומיינות, שנראו מחפשים סרטנים בין הסלעים. באזורים שבני האדם נמצאים, עורבים אפורים ומיינות ממהרות להגיע בגלל כמות האשפה שאנחנו משאירים בכל מקום וייתכן שהם לוקחים חלק בהעלמות הסרטנים, בעיקר הבוגרים שבהם שאותם אולי קל יותר לצוד.

צינורירים תולעניים שהיו בהמוניהם צמודים לסלעים, נראים כעת שבורים, ברובם מרגליי המטיילים שנכנסים למים עם סנדלים. כיום אפשר לראות בעיקר רק את שאריות של הקונכיות שלהם. גם הצדפות מסוג בוצית קטנה מתחילות להיעלם מהסלעים, ואת מקומם תופסות חסנית חסתית, שכמו שטיח ירוק וזוהר משתלטות על הסלעים.


 
פרשדונית חסתית Ulva Lactuca


 
חופית מנוקדת Littorina Punctata


אומנם אי אפשר להגיד שיש תמיד קשר ישיר בין צמיחה של אצות לזיהום, אבל אצות משגשגות בסביבה ימית עשירה בחומרי דשן (נוטריינטים). זיהום מביא אתו עליה בחמרי דשן ובחומרים אורגניים.

 
צלחית מכחילה Patella Caerulea עם בלוטון שטוח Euraphia Depressa



 
זוגות האוהבים משאירים אחריהם גם לכלוך



לאורך קו החוף אפשר לראות זוגות אוהבים ודייגים שיושבים על הסלעים. הכול נראה כה שקט ושלו, ולכאורה אין כל סיבה לדאגה, אך מתחת לפני המים השקטים צומחת בעיה שרק הולכת ומחמירה. מי שמסתכל בקפידה מעבר ליופי הראשוני רואה לכלוך. הרבה לכלוך. פינת החמד החבויה הזאת נהפכה בשנים האחרונות למוכרת יותר ואנשים רבים יותר מגיעים אליה ומלכלכים אותה. כמו שניתן לראות בסרטון, כדי לצלם תצלום אחד "נקי", יש צורך בעבודה רבה. כצלם נוף, חשוב לי מאוד לייצר תמונה שיש בה נוף ולא בקבוקי פלסטיק ושברי זכוכית, ולצערי, בנקודת החוף הזאת זה כבר הפך לדבר שבשגרה להגיע עם שקית אשפה ולנקות כל נקודה שאני רוצה לצלם.

ללכלוך "הרגיל" שצריך לנקות כאן – שברי בקבוקים, בקבוקי בירה, פקקים ובקבוקי שתיה קלה, סיגריות וקופסאות סיגריות, פחם של מדורות קטנות ושקיות ניילון בכל מקום – מתווסף גם מזון שנשאר מאחור. זוגות רבים, אחרי צפייה בשקיעה רומנטית או טבילה במים השקטים, משאירים אחריהם שאריות אוכל’ כמו עוגיות חצי לעוסות, קליפות אבטיחים שצפות במים, ועוד. אחד הזוגות אחד אמר לי פעם בחיוך: "לא נורא, זה זבל אורגני", אבל חשוב להבין שמה שנראה כמו זבל אורגני שמתכלה במים ונאכל על ידי סרטנים ודגיגים, הוא גם אותו המזון מגדיל את כמות הנוטריינטים שמזהמים את המים, ומקל על אצות רבות להשתלט על הסביבה הרגישה הזאת.


 
חוף מכמורת בתמונה נטולת מגבונים לחים


 
הלכלוך הכי בעייתי במקום וזה שבולט במיוחד על רקע הסלעים הכהים הם המגבונים הלחים, שלאחרונה מחליפים בכל נקודת טבע בארץ את נייר הטואלט. אם לנייר טואלט לוקח בממוצע כשנתיים להתכלות, הרי שהמגבונים הלחים עשויים למעשה פלסטיק ומתכלים בקצב הרבה יותר אטי. המגבונים הלחים נצמדים בחוזקה אל הסלעים המשוננים לא פחות מכל חילזון ימי אחר. רק הגאות והשפל בימים של זרמים חזקים, בעונות המעבר והחורף, מצליחים לנתק אותם מהסלעים המשוננים. עם זאת, גם זרמי הים לא מצליחים לפרק אותם. אחרי שהם עוברים את הסלעים המשוננים הם נעצרים על ידי השוניות הגדולות ומוחזרים בעזרת הגלים, שמדביקים אותם בין הסלעים לכל אורך החוף. לעתים אני רואה עדויות למגבונים גם על סלעים שנמצאים עמוק בתוך הים. חוטים לבנים של מגבונים לחים נמצאים עליהם גם אחרי שנתיים והם הופכים לחלק בלתי נפרד כמעט מהסלע. במהלך הצילומים שלי באזור זה אני נכנס לא פעם ולא פעמים לתוך המים גם בזמנים של גאות כדי לקלף בכוח מגבונים שדבוקים לסלע, אבל ברגע שאני מעלה את התמונות על הצג הגדול של המחשב בבית, אני מגלה שיש מגבון שלא ראיתי בשטח שעדיין דבוק לסלע.


עצוב לראות את החוף הפגוע הזה. עצוב גם לגלות שהציבור הישראלי לא מצליח לשמור על חופי הארץ הפתוחים, הנקיים והעשירים בחי והצומח. למרבה הצער, ניתן לראות זאת לכל אורך חופי הארץ. כמה קל לכעוס בכל פעם שעיריית תל אביב מזרימה ביוב לים, כי כאן יש לנו את מי להאשים, אבל את מי אנחנו צריכים להאשים במקרה של הרס של חופים? כאשר כל מה שצריך לעשות זה להגיע עם שקית ולאסוף את הלכלוך ולא להשאיר אותו בחוף. הרי כולנו מגיעים לשם בגלל יופיו של הטבע. אז איך יתכן שאנחנו לא שמים לב שמה שנשאר מאחורינו לא יאפשר לנו בעתיד להמשיך ליהנות מהטבע?

אני מקווה שהתצלומים שלי והמלים האלו יצליחו לשכנע כמה אנשים להגיע עם שקית אשפה קטנה ולאסוף ולקחת אתכם את הפסולת, כולל המגבונים הלחים, ולהשאיר פינת טבע זאת נקיה ונושמת.

תודה לד"ר יעל בן חיים על העזרה המקצועית בחלק מההגדרות וזיהוי והסברים מקצועיים.




 

אפשר לראות את הכתבה באתר מאקו ובאתר של האגודה הישראלית לאקולוגיה ואיכות הסביבה כתבה נוספת באגודה הישראלית לאקולוגיה ואיכות הסביבה

 
+ Add a New Comment
Comments
Loading Loading...