Home >> מידע לימודי >> כיצד להבין טבלת קונטרסט/רזולוציה של עדשות MTF- Modulation Transfer Function
כיצד להבין טבלת קונטרסט/רזולוציה של עדשות
MTF- Modulation Transfer Function
בכל יצרן עדשות גדול כמו ניקון, קנון ועוד. היצרן דואג לפרסם טבלה שנראית מסובכת ולא מובנת לחלק לא קטן מהצרכנים, עד כדי כך שרוב הצרכנים בכלל לא מסתכלים עליה.  עם הידע הבסיסי שאני אנסה לתת לכם כאן, תוכלו להבין את הטבלה הזאת שרק נראת מסובכת, ולהשתמש בה כחלק חשוב בשיקול הקניה של העדשה הבאה שלכם. אני אתחיל עם מושגי יסוד שחשוב להבין אותם בדרך הנכונה, ולא לפי שפת העם

קונטרסט ורזולוציה
אלו מונחים שכולנו מכירים, אבל לא בהכרח מפרשים ואפילו משתמשים בהם כמו שצריך, ואני אסביר: קונטרסט לחלק גדול מהצלמים החובבים, ובטח שהיום כשכולם מעבדים את הצילומים שלהם בפוטושופ ולייטרום, הוא לא יותר מפונקציה של סרגל כלים, שמאפשרת לכל החלקים בתמונה לבלוט החוצה. רזולוציה לרוב זה נתון שמתקשר לדברים כמו רזולוצית המסך או החיישן, והקשר בין שני המושגים הוא קטן. אבל ההפך הוא הנכון. הקשר ביניהם מבחינה אופטית הוא גדול, אם כי כל אחד מהם בעל חשיבות או אוצר בתוכו משהו אחר, אבל הם לא נפרדים. אני אנסה לתת כמה דוגמאות שיעזרו להבין את הקשר יותר טוב. באופטיקה, רזולוציה היא היכולת של העדשה להעביר פרטים קטנים או פרטים מדוייקים. מונח זה נקרא גם מיקרוקונטרסט. קונטרסט היא היכולת של העדשה להעביר שינויים בעוצמות אור, לדוגמה השינויים בטווח של בין לבן לשחור, קרי טווח גוני האפור. כך כשהקונסטרסט יורד, "הקו" שבין שחור ללבן יורד והופך לשחור, ודברים נראים פחות חדים, או קשים יותר להבנה ויזואלית

נתחיל עם הציור הבא

הוא מסביר בצורה ברורה יותר את היחס שבין הקונטרסט לחדות. במשפט "לקרוא זה קל" אנחנו לא צריכים לאמץ את הראיה בזכות הקונטרסט. בשורה מתחת "לקרוא זה קשה" אנחנו צריכים לאמץ את הראיה בגלל הקונטרסט הנמוך/החלש, ולא בגלל הרזולוציה. עם זאת, בטקטס שהוקטן ב 85%, אנחנו עדיין יכולים לקרוא את השורה "לקרוא זה קל", בזכות הקונטרסט החזק.  השורה מתחת כבר דורשת מאמץ, ולמעשה היא רשומה לא נכון, והיא שילוב של אותיות באנגלית ומספרים, ויש סיכוי טוב שלא ראיתם את זה אם לא הייתי אומר לכם. עכשיו אתם יכולים לראות עד כמה קונטרסט ורזולוציה קשורים אחד לשני, ושניהם חשובים במידה זהה
למעשה חדות/פוקוס הוא דבר סובייקטיבי ולכן אני לא אשתמש במונח הזה. יש צלמים שיראו תמונה מסויימת בפוקוס או יגדירו אותה בפוקוס, בזמן שצלמים אחרים לא יקבלו את אותו הצילום כתמונה בפוקוס. דוגמה טובה היא שימוש
בעדשה כמו 50 צמצם 1.4 של ניקון, שיש שיגידו שהעדשה לא בפוקוס לכל אורך הדרך, בזמן שצלמים אחרים יגידו שהתמונה בפוקוס מלא. אחת הסיבות לכך היא שתמונה חדשה תלויה לא רק ביכולת שלנו לראות פרטים אלא גם ביכולת שלנו "לחפש" פרטים. דוגמה טובה אך מוקצנת אפשר לראות כאשר משתמשים בעדשה זולה ולא איכותית כמו
Sigma 70-300mm f/4-5.6 DG Macro

ומצלמים איתה על גוף קרופ בסיסי של ניקון. צלם חובב לא ישים לב בכלל לקצוות הרכים שאינם בפוקוס של התמונה, בזמן שצלם מקצועי ירגיש בזה מידי. אבל אם נשים את אותה העדשה על דגם ה- 810 המפורסם של ניקון, גוף עם 36 מגה פיקסל רזולוציה, חוסר הפוקוס יהיה כל כך בולט, שגם הצלם החובב יראה זאת, וזה רק בגלל שעם חיישן ברזולוציה כל כך גבוהה כל חוסר חדות של העדשה בולט מאוד לעין
כך שבזמן שצלמים אומרים על תמונה שהיא בפוקוס או עדשה מסויימת בפוקוס, אחרים יגידו שהיא בפוקוס סביר ועד בילתי נסבל לחלוטין. בשבילי חדות מקסימלית היא הכל, בפרט כשאני מוכר  צילומי נוף,  וכשלקוחות מזמינים ממני הדפסים גדולים, וחוסר החדות או החדות מורגשים היטב

אתן דוגמה נוספת שנמצאת בטווחי הקיצון, על מנת להדגיש את הדבר
כאשמר מתבוננים בתמונה הבאה

ניתן לראות כי עדשה עם רזולוציה גבוהה אבל ללא קונסטרסט, לא תצלם תמונה חדה, ולהפך. זה מכיוון שהשילוב של שני הגורמים הכרחי

היחס בין חדות לרזולוציה
בגלל שאת נושא הפוקוס  החלטנו כבר לשים בצד, ואנחנו צריכים להסתכל בצורה יותר אובייקטיבית. אנחנו נסתכל דרך הפריזמה של היחס שבין רזולוציה וחדות
כמו שאתם רואים בצילום שלמטה, כמעט ואין הבדלים בין שלושת התמונות, ובדיוק באותה המידה קשה להגדיר צילום בפוקוס על פי שעה אישית. אבל אם תסתכלו טוב תראו שיש הבדלים קטנים מאוד בין שלושת התמונות, וההבדלים הם חדות/רזולוציה, ובין השלוש ורק אחת מהם באמת "בפוקוס" מלא

אני אסביר  למה ומה ההבדלים. רזולוציה זה כמות הפרטים שהעדשה מסוגלת להעביר לחיישן, וחדות זה היכולת של העדשה לתפוס את הקצוות בין הפרטים. לדוגמה, בעין של המניפנית הזאת. הרזולוציה הגבוהה מייצרת הרבה פרטים, אבל מחסור בחדות לא "תאפשר" לחיישן לראות היכן מתחילה ונגמרת העין. רק שילוב של שנייהם יתן את התוצאה הטובה ביותר. כמובן שבמקרה של חדות יש מספר גורמים שאחראים לזה - העדשה, החיישן, הפילטר שעל החיישן, האיזו בזמן הצילום והמעבד. בזמן שרזולוציה תלויה אך ורק באיכות העדשה. אם העדשה לא מסוגלת לספק פרטים כמו שצריך ,זה לא  משנה איזה מצלמה יש לנו. ויש עדשות שלא מסוגלות לספק מספיק פרטים, חלקן רק בקצוות הרחוקים ביותר, וחלק מהעדשות כבר במרכז מתקשות לספק רזולוציה מספקת

עכשיו אני מאמין שאתם מבינים את החשיבות של כל שלושת הגורמים (קונטרסט/חדות/רזולוציה) על מנת לספק תמונה בפוקוס

?אז איך הטבלה עוזרת לנו
כפי שאמרתי למעלה, בגלל שאנחנו לא יכולים בצורה אובייקטיבית לדעת האם עדשה היא בפוקוס או לא, יצרנים מעבירים דרך העדשה אור בתנאי מעבדה. מכיוון שלכל עדשה יכולת שונה להעביר אור (אף אחת לא מעבירה אור בצורה מושלמת ואני לא  אכנס להסבר הפיסיקלי לכך) אז למעשה קל יחסית למדוד את היחס שבין רזולוצויה וקונסטרסט, או יותר נכון לבטא את היכולת לאבד רזולוציה וקונטרסט

:הטבלה הזאת נותנת לנו הקונים כמה נתונים חשובים מאוד על היכולות של העדשה לפני הקניה
רזולוציה של העדשה מהמרכז לקצוות, עם כל סגירה של הצמצם-
הקונטרסט של העדשה מהמרכז לקצוות, עם כל סגירה של הצמצם-
CA's-
        עיוות המרחב- לדוגמה עדשות רחבות זוית מעותות את המרחב יותר מעדשת 50 מ"מ
איבוד הפוקוס ביחס לגודל הצמצם- בעיה מוכרת בעדשות פריים עם צמצמים פתוחים

אם זאת חשוב להבין שאין אפשרות להשוות עדשות של חברות שונות דרך הטבלה הזאת, מכיוון שלכל חברה יש גופי מצלמה שונים
בעיה נוספת היא עדשות זום. בעדשות זום בודקים את תחילת הזום וסוף הזום. לדוגמה בעדשת 14-24 מ"מ של ניקון אפשר לראות בטבלה נתונים לגבי ה- 14 מ"מ ולגבי ה- 24 מ"מ, ולא על הטווח שביניהם. כך גם אצל כל שאר היצרנים
חשוב להבין שבדיקות אלו הן בדיקות מעבדה מאוד ספציפיות, ואינן נותנות את כל הנתונים על העדשה. אבל הן כן נותנות כיוון מאוד מדוייק למה לצפות מהעדשה אותה הולכים לקנות

איך מודדים את הנתונים בטבלה
כמו שאתם יודעים, עדשות הן לא צלולות/חדות לכל אורך התמונה. וכמה שמתרחקים מהמרכז כך הפוקוס יורד. דבר זה קורה גם עם העדשות המקצועיות ביותר והיקרות ביותר בשוק. עדשות בודדות מאוד הן בעלות פוקוס מלא כמעט לכל אורך התמונה. לכן יצרנים מודדים את הנתונים לאורך כמה נקודות על החיישן
התמונה שלמטה נלקחה ישירות מניקון, והיא מראה את מיקום הנקודות בהן החברה מודדת, ובונה בעזרתן את הטבלה שלהם על חיישן פול פריים

כמו שאתם רואים, המדידות נלקחות ממרחק של 5 מ"מ, 10 מ"מ, 15 מ"מ ו 20 מ"מ ממרכז התמונה. סתם לידע כללי, בחיישני קרופ, ניקון לוקחת מדידות במרחקים שונים ממרכז התמונה, בגלל שהחיישן קטן יותר, והמדידה מתאימה לעדשות קרופ. המידע של עדשות פול פריים לא רלונטי בחלקו למי שהולך לצלם איתם עם חיישן קרופ, והמרחקים הנמדדים על חיישן קרופ הם: 3, 6, 9, 12 מ"מ ממרכז התמונה לאורך החיישן

המדידות נעשות על ידי קוים שחורים שמצויירים על רקע לבן. קבוצות של קוים עבים מייצגים קונטרסט (10 קוים למלימטר רבוע) וקוים דקים יותר מייצגים רזולוציה ( 30 קוים למילימטר רבוע). אפשר לראות את זה בטבלה שניקון נותנת

כמו שאתם רואים, בכל נקודת מדידה יש קוים דקים ועבים בזויות שונות. רצף אחד של קוים פונה לכיוון מרכז העדשה. קוים אלו נקראים
Sagittal
וקוים שמופנים לכיוון השני שנקראים
Meridonail
הסיבה דוקא למבנה הזה הוא שיש עדשות שמתקשות להתמודד עם עיוות, בזמן שעדשות אחרות מתמודדות עם עיוותים היטב, וזה יבלוט מאוד בגלל הקושי להתמודד עם פרטים קטנים.  נכון יותריהיה לומר כי יש עדשות שמתמודדות עם קוים לכיוון מסויים אבל מתקשות להתמודד עם קווים לכיוון השני. טבלה זו  מאפשרת כמובן לספק מידע זה על העדשות השונות. עדשה עם רזולוציה גבוהה תצליח להבחין בין הקוים בחדות, בזמן שעדשה בעלת רזולוציה נמוכה תייצר קוים מטושטשים ולא ברורים. ככל שהעדשה ברמה פחות גבוהה, כך גם הקוים בבדיקה יהיו פחות ברורים

אוקי...אז איך לקרוא את הטבלה
אז כמו שאתם רואים בתמונה למטה, אלה הצירים שאליהם מתייחס הגרף ומכאן הכל מתחיל

הציר התחתון מתאר את המרחק ממרכז העדשה במילימטרים (עדשת פול פריים כמובן, וכמו שאתם בוודאי זוכרים, בעדשות קרופ המרחקים הם יהיו שונים). הציר האנכי מראה את כמות האור באחוזים שהעדשה מסוגלת להעביר, כאשר 1 זה המקסימום שעדשה יכולה להעביר
כפי שנכתב בתחילת הכתבה, נמדדים שתי סוגי קוים,  30 קוים למ"מ/רבוע שמודדים רזולוציה, ו- 10 קוים למ"מ/רבוע שמודדים קונטרסט. העדשה האידיאלית תיארה שני קוים מגבילים שנמצאים בראש הטבלה. קוים אשר נותנים מקסימום אור מהמרכז לקצה העדשה, וזה היה נראה כך

אבל במציאות כמובן שאין עדשה מושלמת שתעביר מאה אור ומאה אחוז חדות ולכן רוב הגרפים נראים כך

.כמו שאתם רואים, הקונסטרסט של העדשה (קו בצבע אדום) מתחיל טוב והוא יציב בערך עד מרכז העדשה, ואז מתחיל לצנוח כך גם הרזולוציה (קו בצבע כחול) במרכז העדשה, יציבה, אך צונח גם כן עם המרחק, ולקראת קצות העדשה, הרזולוציה יורדת בחדות
אתם אולי תוהים למה הקונטרסט גבוה יותר מהרזולוציה בטבלה.  הסיבה היא, שבאמת הקונסטרסט גבוה יותר. כעת נשאלת השאלה מהי ההגדרה לעדשה טובה.  התשובה לכך היא שקו וקנטרסט (אדום) בסביבות 0.9 עד 0.7, ויורד לא מתחת ל 0.5 , זה  לא רע בכלל. לעומת זאת, קו שמתחיל ב 0.7 לבין 0.5 ומשם יורד עוד, זה לא הדבר הטוב ביותר בשוק
גם קו רזולוציה (כחול) שמתחיל בציון של0.8 זה לא רע, בטח בצמצם פתוח.  זה כמובן הדיעה שלי, וכפי שציינתי יש צלמים שיראו עדשות פחות טובות ויגידו שהם בפוקוס

עכשיו נעבור על טבלה של עדשת ניקון 24 מ"מ צמצם 1.4

בגלל שכל נקודת מדידה היא בעלת קוים שפונים לכיוונים שונים, גם בשתי מדידות שונות, אז טבלה טיפוסית תכיל ארבעה קוים
עכשיו כמו שאנחנו רואים הטבלה מראה לנו ארבע דברים
רזולוציה (הקו הכחול) מהמרכז של העדשה לקצוות שלה
קונטרסט (הקו האדום) מהמרכז לקצוות שלה
הצללה CA's
עיוות התמונה בקצוות

מהטבלה הזאת אתם כבר יכולים לדעת באופן ברור יותר לעומת הטבלה הראשונית, האם העדשה הזאת טובה, וזאת ע"י התבוננות בקוים
כמו שאתם רואים, גם הרזולוציה וגם הקונטרסט יורדים אחרי הרבע הראשון, ובקצוות האיכות יורדת עוד יותר, אם כי הרזולוציה לא יורדת בחצי השני באותה המידה שהקונטרסט יורד. חשוב גם לשים לב שיש קו מקווקו במקביל לקו הרציף גם בכחול וגם באדום. שימו לב לכך שהקו הרציף רחוק מהקו המקווקו בקצה הרחוק של התמונה, וזה מצביע על כך שיהיו הצללות (כמו שדיברנו אלייהם למעלה) בחלק הזה של התמונה בצורה בולטת יותר
דבר נוסף שצריך להסתכל עליו זה המרחק בין הקו הישר לקו המקווקו באותו הצבע. כלומר עד כמה הקו האדום הרציף קרוב לקו המקווקו האדום. כמה שהקוים יותר קרובים כך הבוקה/רכות הרקע יהיה רך יותר ונעים יותר. חשוב לי לציין שיש כמה גורמים לבוקה טוב, ובין היתר  זה כולל את מבנה העלים של הצמצם, פתח הצמצם ואיכות האלמנטים, כך שחשוב לקחת את זה בחשבון. אני מעדיף להסתכל על המרחק בין הקו הרציף למקווקו כדרך לדעת כמה עיוות יהיה בתמונה וכמה הצללות קשות יש. את איכות הבוקה אני מעדיף לראות בצילומי שטח או בביקורות של עדשות
דבר אחרון שצריך לראות, זה שהמדידות של העדשה מראות קוים (קו אדום וקו כחול) רציפים, שהולכים ויורדים ולא עולים ויורדים לאורך התמונה, וזה אומר שלא יהיו עיוותים קשים לאורך התמונה, כמו שיש בעדשות פשוטות


עכשיו אני אציג טבלה של שתיים מהחברות המוכרות יותר

טבלת קונטרסט/רזולוציה של עדשות ניקון
ניקון מספקת טבלת קונטרסט/רזולוציה לכל עדשה שיוצרה ב- 10-15 שנים האחרונות, והטבלה מספק את הנתונים הבאים
יכולת העדשה בצמצם הכי פתוח
נתוני עדשות זום באורך המוקד הקצר ביותר ובאורך המוקד הארוך ביותר
קונטרסט ורזולוציה
הצללות, עיוותים ובוקה
AF-S Nikkor 50mm f/1.8G

ניקון לא מספקת (וחבל שכך) את היכולת של העדשה בטווחי צמצם שונים, כגון צמצם שסגור  8 , וכן בטוחי זום גדולים, כמו עדשות 18-300. אפשר לראות רק כיצד העדשה עובדת ב 18 מ"מ וב 300 מ"מ ואין אפשרות לדעת מה קורה בשאר אורכי המוקד
כמו שאתם רואים, בדוגמאות שלמעלה השתמשתי בטבלאות של ניקון

,ניתן לראות כי לעדשת ניקון 50 מ"מ צמצם 1.8 יש קונטרסט טוב מהמרכז של העדשה עד האמצע בצמצם פתוח (הקו האדום) והרזולוציה טובה במרכז התמונה, והיא יורדת לאיטה לכל אורך התמונה, עד שבקצות הרחוקים הרזולוציה לא מוצלחת (הקו הכחול). אין עיוותים קשים, בגלל שאנחנו לא רואים תנודות חדות בקוים. אנחנו יכולים לראות שהקו המקווקו הכחול לא מופרד מהרציף, כך שאין הצללות, אך באדום יש הפרדה ברורה לקראת קצות התמונה, וזה אומר שלא יהיו הצללות קשות בפרטים הקטנים (זה לא כל כך נורא). אנחנו יכולים גם לראות שהקוים המקווקוים קרובים לקוים הרציפים, ולכן יש סיכוי טוב לבוקה רך ויפה
כמו שאתם רואים אפשר לקבל מידע לא קטן על היכולות של העדשה רק ממבט על הטבלה הזאת. אבל כמובן רק בצמצם פתוח וחבל שכך. כי במצמצמים סגורים יותר כמו צמצם 8 דברים תמיד ניראים יותר טוב

אצל קנון דברים נראים אחרת
טבלת קונטרסט/רזולוציה של עדשות קנון
כמו ניקון גם קנון נותנת את אותם הנתונים בטבלה רק שקנון מוסיפים את היכולת של העדשה לתפקד גם בצמצם סגור עד צמצם 8

בטבלה למעלה (שהיא קטנה כי כך היא מופיעה באתר של קנון), ציינתי היכן הקוים הדקים והעבים, על מנת שיהיה לכם קל יותר להבחין בהם בגלל המשמעות שיש להם. הקו הכחול העבה מייצג את יכולות העדשה בצמצם 8. הקו הכחול העבה מייצג קונטרסט  ב 10 קוים למ"מ רבוע, והקו הכחול הדק מייצג 30 קוים למ"מ רבוע . הקו השחור הדק והעבה מייצגים את אותם הדברים בהתאמה רק בצמצם פתוח לחלוטין

מהטבלה אנחנו יכולים לראות כי בצמצם פתוח אומנם המרכז נראה בסדר, אבל לקראת קצוות התמונה הרזולוציה והקונטרסט יורדים מאוד, והחדות רבה. בנוסף לזה אפשר לראות כי יש הצללות קשות בקצוות התמונה בגלל המרחק הגדול בין הקוים הרציפים למקווקוים השחורים לקראת סוף התמונה, וזה יהיה בולט בתמונה. העיוות של התמונה יהיה סביר, והעדשה שולטת בזה בצורה לא רעה

כאשר סוגרים את הצמצם לצמצם 8 יכולת העדשה משתפרת דרמתית וזה בולט מאוד. אם כי יש עיוות גלי קל לקראת סוף התמונה. נראה כי גם החדות יורדת משמעותית אחרי קו ה 15 מ"מ. נראה גם כי יש הצללות קשות, אבל רק בחלק הרחוק ביותק של התמונה בצמצם סגור. המשמעות היא שהעדשה בכלולתה סובלת "מבריחת פוקוס" שצריך לקחת בחשבון

כמה מילים לסיכום
ממבט בשתי הטבלאות אפשר לחשוב שבצמצם פתוח לחלוטין העדשה של ניקון טובה יותר מהעדשה של קנון. אבל אני לא הייתי ממהר להגיע למסקנה זו. חשוב לזכור שכל חברה בודקת בצורה שונה מעט, ויש שוני בתהליכים
יותר מזה, חשוב להבין שכאשר יצרנים בודקים את יכולות העדשה, הם בודקים רק את יכולות העדשה, מבלי להתחשב בדברים שונים, כגון גוף המצלמה, כאשר כל דגם הוא בעל יכולות אחרות "לסחוט" את יכולות העדשה. לדוגמה, מצלמת ניקון 810 “סוחטת" מהעדשות יותר יכולות מה-610 , וזה כמובן לא נקלח בחשבון בבדיקה של העדשה,  מכיוון שכל חצי שנה יוצאים דגמי גוף משופרים, ולכן הנתונים של הטבלה הזאת הם כיוון כללי ליכולות העדשה.  אולי יותר נכון להגיד שהטבלה נותנת את הפוטנציאל של העדשה, ושבהחלט כדאי להתחשב בו, אבל חשוב מאוד לקחת בחשבון את הגוף שאתם עובדים איתו. דרך אגב, גופים כמו ה- 810 של ניקון, הם בעלי יכולות כה גבוהות, שחלק מהעדשות לא ברזולוציה מספיק גבוהה, בזמן שבשימוש בגוף ניקון כמו ה- 610 הדברים יראו הרבה יותר טוב. חשוב להבין כי יצרני עדשות אשר לא מייצרים גופים בכלל כמו טוקינה, טמרון, זייס ועוד, יכולים בטבלה להראות רק את הפוטנציאל, מפני שהעדשה שלהם יכולה לשבת על כל גוף של כל חברה שהיא
צריך להבין גם כי כאשר יצרן משחרר נתוני מדידה הוא משחרר את התוצאות הטובות ביותר שהוא השיג מתוך מדידות רבות של העדשה, על מנת להראות את היכולת המקסימלית שלה. אבל העדשות הן לא זהות לחלוטין באותו פס יצור, בטח בפס יצור ידני, ואפילו שינויים של טמפרטורות יכולים להשפיע על יכולות העדשה

כאשר אתם רואים בביקורות על עדשות תמונות חדות, חשוב להבין שאלו לא תמונות בגודל מקסימלי, ולכן אי אפשר לראות באמת את יכולות העדשה

האם מה שאני מנסה לרמוז לכם בסיכום הדברים כי הטבלאות הללו הן חסרות חשיבות? ממש לא. הטבלה מספקת נתונים פוטנציאלים חשובים על יכולות העדשה. אומנם יהיו שינויים קטנים בין גוף לגוף, אבל היכולות הטכניות ישארו בדיוק באותו הכיוון. עדשה שלא חדה בקצוות התמונה תשאר לא חדה בכל גוף שהוא, השאלה היא עד כמה. כאן יהיו הבדלים קטנים, אבל לא דרמטים, ובוודאי שהטבלה איננה חסרת חשיבות

אני מקוה שהכתבה ברורה לכם בצורה מספקת, ואני חושב שאולי יהיה צורך לקרוא אותה יותר מפעם אחת. אני ניסיתי עד כמה שאפשר לא להכנס לפרטים טכניים רבים בתחום מדע האופטיקה, ולפשט את הדברים כמה שיותר אך זה לא תמיד היה קל. בפעם הבאה כשאתם קונים עדשה, גם יד שניה, מומלץ לכם גם לעבור על הטבלה החשובה הזאת באתר היצרן, ואולי זה יגרום לכם לקפוץ על העדשה, או לברוח ממנה כמו מאש

 
+ Add a New Comment
Comments
Loading Loading...