Home >> על צילום ובכלל >> מקום לצילום-נחל כזיב

 
מקום לצילום-נחל כזיב
הפוסט הפעם יתמקד  במסלול צילום של יום-יומיים לאורך נחל כזיב. אני אספר על נקודות העצירה, מקום לישון ומה אפשר למצוא במקום.
אפתח בהסבר למה לקחת יומיים ולא יום אחד דבר שאפשרי בהחלט לצילום החלק הזה של הנחל. הסיבה היא אחד אני הולך מאוד לאט על מנת לראות בצורה ברורה אם יש משהו לצלם. סיבה שניה היא שאני מצלם אני לא פשוט לוחץ על הכפתור כל פעם שאני רואה משהו אלא עומד בנחת ומסתכל כמה זמן שצריך עד שאני מבין מה אני אהבתי או מצאתי בו עיניין ורק אז מצלם. הגישה שלי היא שאני לא מגיע כל יום לכל מקום לצילום ולכן כדי להשקיע זמן ולא לחזור הביתה ולגלות שפספסתי משהו. בנוסף לזה אני לא אוהב לעסוק בעיבוד תמונה אלא בצילום. וכך אני גם מלמד את התלמידים שלי לעבוד.

יש דבר אחד שאני אוהב בצילום והוא לחפש את אותו דבר חמקמק שראיתי וגרם לי לעצור. זה לוקח זמן להצליח לזהות בצורה מדוייקת את מה שריגש אותי או הזיז בי משהו מפנים. אחרת, זאת יכולה להיות לא יותר מעוד תמונת נוף סתמית.
מה שאני לא אוהב בצילום זה ללחוץ מבלי מחשבה על הכפתור מפני שאז כל החיפוש נגמר וזה משאיר אותי עם ריקנות לפעמים אפילו עצבות קלה על שלא נשאר דבר.

נחל כזיב נמצא במפת סימון שבילים מספר 2. יש ארבע כניסות לנחל כזיב. הכניסה המערבית מכביש 70 אחרי נהריה לפנות לישוב עבדון וקילומטר לפני הכניסה לישוב - לפנות שוב ימינה לשביל אפר ירוק שמספרו 2217 (יש במקום חנית אפר) . שימו לב, קטע זה קצר יחסית מבחינת צילום הנחל הזורם.
הכניסה השנייה היא ממבצר מונפור. אליו מגיעים דרך ישוב הלה (בצומת כברי פונים ימינה לכביד 89 ואז שמאלה לישוב מעליא וממשיכים עד ישוב הלה. הכניסה מהשביל האדום שמספרו 2225ב) אבל אני מעדיף לעשות אותו כחלק מיומיים בשטח.
הכניסה השלישית מפארק גורן אליו מגיעים עם כביש 899 וממש לפני ישוב גורן יש את הכניסה לפארק גורן. שם יש חניה גדולה ומסודרת ובירזי מים (חשוב מאוד) ושולחנות פיקניק וצל. יורדים ממצפה מונפור לתוך ירידה תלולה מאוד על שביל אדום שמספרו 2224 ושם נתחיל את ההליכה שלנו.
הכניסה הרביעית היא דרך תחנת הדלק ישר אחרי ישוב גרנות הגליל לתוך שביל שחור סלול שמספרו 2220 עד החניון המסודר כולל ברז מים (!) ושולחנות פיקניק (חניון הזיתים) ומשם יש ירידה תלולה לתוך הנחל על שביל כחול שמספרו 2221 ושם ניהיה בין היתר
****נחל כזיב עצמו מסומן ירוק שמספרו 2217.

יום ראשון
חניתי בחניון גורן וירדתי לתוך נחל גורן מהשביל האדום והתלול ממצפה מונפור. הירידה תלולה ונמשכת בערך שעה. לאורך הירידה אפשר לראות את מבצר מונפור בין יער עצי האלון הגדול יושב על ההר ממול. עם עדשה רחבת זוית אפשר לטפס יותר מפעם אחת את רכס ההרים שהמבצר חלק ממנו ולהוציא צילומים יפים כבר לאורך הירידה מהמקום.

לקראת סוף הירידה השביל עובר דרך כמה עצים גדולים למי שמתעניין או מוצא עיניין בצילום עצים גדולים. לקח לי זמן למצוא את הזויות הנכונות לצילום אבל אני לא ממהר לשום מקום כי אין בנחל דובים שיכולים לטרוף אותי. העצים (למעשה יש שני עצים ממש גדולים) נמצאים אולי חמש דקות לפני שנכנסים לשביל הירוק של הנחל

בכניסה לשביל הירוק לא מצאתי מעולם משהו מסעיר הדורש עצירה במקום אבל אולי אתם תצליחו יותר ממני. השביל עכשיו יהיה מסומן בירוק ומספרו במפת סימון השבילים 2217. במקום, יש את מעיין מצור. אך הגישה אליו ברמת הצילום היא מאוד קשה בגלל תותי בר שצומחים בפראות והקוצים הרבים ותולשי העור שלהם תמיד מצליחים לשכנע אותי שלא להכנס בכח פנימה.
כאשר שאני מגיע לשביל הירוק אני פונה שמאלה לכיוון מזרח ומתחיל ללכת. עכשיו אנחנו הולכים במעלה הנחל אם כי העליה בשיפוע כה מתון עד שזה לא מרגיש כמו עליה אלא כמו מישור. השביל עכשיו יהיה רחב ושטוח ונח מאוד להליכה. לאורך השביל בתקופת האביב לאורך השביל יהיה בצד ימין אחרי הליכה של קילומטר אולי קטע פתוח של יער צפוף עם שדה טיבעי וירוק ואפשר לצלם את המקום שברקע ההרים שעוטפים את הנחל. כמובן שגם אפשר לראות חרקים בכל מקום כמו עכבישים ודבקני יפי רגל ויפיפיות שמנמנות (חרגולים למי שלא יודע) ופרפרים בכל מקום – לבנים וצבעונים, כחלילים וסטריות כמובן ופרחים לרוב.

קצת אחרי הנוף הפתוח של העצים מתחילים ללכת לאורך ובתוך הנחל הזורם וכאן מתחילים לקבל אפשרויות מעניינות נוספות לצילום בעיקר של הנחל הזורם. כאן אני יכול להמליץ לכם לעצור בכל נקודה שמצאתם עיניין אפילו לשניה אחת. לעצור ולנסות להבין מה היה נראה יפה ולשבת ולחשוב עד שתצליחו להבין את הדבר המדוייק לצלם. גם אם זה דורש לשבת במקום חצי שעה ורק לחפש את אותו "דבר" חמקמק.

כמישהו שיש לו פחד ממים אני אעשה הכל שלא לעמוד בתוך המים ולצלם ואני יכול להגיד לכם שתמיד אפשר למצוא אבנים לעמוד עליהם לטובת הצילום ולא חייבים להרטיב את הרגליים. מה עוד שאני מעדיף ללכת בשטח עם נעליים גבוהות שישמרו לי על האצבעות מפני חבטות מיותרות ואני ממליץ על שיטה זו בטח שהולכים עם משקל על הגב.
מכאן ועד למפגש עם השביל הכחול שמעלה אותנו למעלה לחניון הזיתים (השביל הכחול שמספרו במפה 2221) יש המון נקודות לעצור ולצלם את הסביבה עם המים. יש צימחיה צפופה בכל מקום ועצים שמצלילים את השביל בצפיפות רבה.
*****אם תגיעו למקום לא בחופשה של חג כזה או אחר, הנחל יהיה מספיק ריק לצלם ולהתעקב כמה שתרצו. אבל אם תגיעו בימים של חופשת חג תצפו למצוא המון אנשים שיפריעו ויקשו על הצילום ממש בכל נקודה שבה יש מים


 

אני מצאתי את עצמי שורף כמעט את כל שארית היום בחיפוש אחר זויות צילום ויותר מפעם אחת ישבתי חצי שעה אחר חיפוש הזוית או החלטה האם לצלם בצבע ואם כן באיזה טמפרטורה לצלם או אפילו צילום בשחור לבן שאני ממש לא רואה כבעיה להשתמש בו בצילום נוף וטבע.
בדרך לעין טמיר יש פניה שמאלה לשביל שחור למספרו 2220ב. העליה כאן תוביל אותכם בחזרה לחניון גורן ובדרך לשם למערת גורן. אני לא מצאתי עד היום משהו מעניין לצילום במערת גורן ואני מתכנן לחזור לשם ולחפש שוב. אבל אולי אתם תימצאו את אותו דבר שחמק מבין עיניי במערה ובטוח ששווה לנסות ואם מצאתם אני אשמח לשמוע. בשעה חמש אחר הצהריים הגעתי לעין טמיר במפגש השבילים של נחל כזיב והעליה לחניון הזיתים (שביל כחול משספרו 2221) שאותו צריך לעלות.

בעין טמיר הסתובבתי במשך שעה שלמה עם כל הציוד ורק למדתי את המקום. השמש היית עדיין גבוהה מידי בשמים והיה ברור כי שכרגע אין לי מה לעשות. כאן אבל רציתי ללמוד את המקום היטב לפני שאני חוזר לשם עם הזריחה שלא לבזבז זמן בחיפוש אחר זויות צילום ולהתקד בעבודה ישר על הבוקר. מה עוד שידעתי כי על הבוקר צפויה ירידה תלולה נוספת שתגנוב לי זמן  וידעתי כי בבוקר יגיעו מטיילים ורציתי להספיק לצלם בשקט כשהמקום עוד ריק.
אחרי שעה של לימוד המעין התחלתי לעלות את העליה התלולה לחניון הזייתים. שם מצאתי מקום צדדי להקים את האוהל בשקט להכין אוכל ולישון כדי שאוכל לקום מוקדם בבוקר ולצאת לדרך.

יום שני
קמתי מוקדם בבוקר לצלם את הזריחה מעל הצוק התלול מעל הנחל. באותו היום לא היה משהו מיוחד לצלם בזריחה אז הכנתי ארוחת בוקר קטנה. אחרי שקיפלתי את הציוד ירדתי עם השביל הכחול (שמספרו 2221) וירדתי ישר לעין טמיר. לא ראיתי משהו מיוחד לאורך השביל הזה אבל אני בטוח שזה גם תלוי במזג האויר. בימי חורף השמים בטוח יותר יפים ומעניינים לצילום למשל בתקופת הקיץ ששם תקבלו שמים כחולים וריקים.
לעין טמיר הגעתי מספיק מוקדם והמקום היה ריק מאדם. השמש בדיוק עברה את קו האופק ונשקה לצמרות העצים ואני ניצלתי אותה לצלם צילומים של שמים צרובים ומידי פעם יצרתי חשיפות כל כך ממושכות שצרבתי את כל התמונה. במעיין יש בריכה קטנה עם מים צלולים לחלוטין. זה בהנחה שאין אנשים בפנים כמובן שאז הם מרימים את כל החול בקרקעית והמים הופכים לקעורים. אבל אם תגיעו מוקדם בבוקר או מאוחר בסוף היום תקבלו מים תלולים. המים כמעט ולא זזים מפני שהזרימה מאוד עדינה וזה לא המקום לחשיפות ממושכות אלא יותר למשחקי צילום בין הסלעים והמים השקופים (אלא אם כן אתם מגיעים עם פילטר של 15 סטופים ומעלה). אבל אני חושב שכדאי לדעת "לנצל" את המקום כמו שהוא ולראות מה אפשר להוציא משם.

לאחר מכן חזרתי טיפה אחורה לצלם את החלק שממש לפני עין טמיר כי היו שם כמה מקומות מעולים לצילום רק שכמות המטיילים הגדולה לא אפשרה לי ומיהרתי לנצל את הבוקר השקט ורק לאחר מכן המשכתי עוד במעלה הנחל לכיוון עין זיו.

עבדתי מספיק מהר והצלחתי לצלם את השביל הירוק שהולך מזרחה מעין טמיר לכיוון עין זיו. לאורך השביל הזה אין הרבה מקומות מדהימים לצילום אבל עדיין אם תגיעו ביום שהשביל ריק תצליחו למצוא כמה נקודות מעניינות. קצת אחרי שאני התקדמתי עם השביל לכיוון עין זיו הגעתי למצב שכמות המטיילים היתה גדולה מידי וגם מזג האויר השתנה והשמיים הפכו לכחולים וריקים. זה גם עיניין של מזל. מזג האויר לא תמיד בא לקראתנו. בהמשך, השביל נפתח לחצי קרחת יער די גדולה וחוץ מחרקים או פרחים בתקופת האביב אין סיכוי גדול מידי למצוא שם משהו מיוחד.

השביל נגמר במתקן של מקורות שמשתלט על המקום בפראות ואחרי שעוקפים אותו יש מפל מים שיורד ממתקן מקורות נוסף ונראה לא מוצלח במיוחד. אני לא מצאתי משהו מיוחד במפל הזה אבל יש סיכוי טוב מאוד שזה בגלל שהיו מתרחצים במקום ואתם תצליחו במקום שאני לא.
עצרתי לשתות מים וחזרתי חזרה אל העליה למבצר מונפור. זאת העליה עם השביל השחור שמספרו 2222ב. בגלל שהלכתי מעין טמיר מערבה, השביל היה בצד שמאל שלי. הסימון הוא חצי ברור בפניה ואפשר לפספס אותו אז אחרי שאתם עוברים את עין טמיר כדאי לפקוח עיניים ולהסתכל שמאלה ולוודא שלא פיספסתם אותו (בערך 200 מטר מערבית לעין טמיר). העליה לא קשה מידי ויפה. אומנם לא צילמתי לאורך העליה אבל לא תמיד הכל צריך להיות מצולם. אפשר להנות מהנוף והטבע כמו שהוא. ממש לקראת קצה העליה תהיה בצד ימין פניה לשביל כחול שמספרו 2223ב ומראש אני אומר לכם שאני מעולם לא ראיתי משהו מיוחד בשביל הזה שאין בהמשך של השביל המקורי השחור.

לאורך השביל השחור יש יער עצי אלון שיכול להראות קצת אפל ואני בחרתי לנצל את זה למטרות צילום. בסיומו של השביל עוברים ליד ישוב הלה שמתחבר בצומת טי לשביל האדום שמספרו 2225ב. השביל האדום מוביל ישר למצודת מונפור. בחיבור של בין שני השבילים האלא יש מישור עם עץ מרשים וספסל. הנוף מגיע עד לים והוא מרשים ללא ספק. אני עצמי לא צילמתי שם בגלל שהוא היה נראה לי מעט קיטשי אבל עדיין המקום דורש ישיבה והתבוננות וללא ספק יש שם גם מקום לצילום.

מבצר מונפור
מבצר מונפור הוא מבצר גדול ומרשים. הוא גם בנוי היטב ויש שם הרבה אבל הרבה זויות מעניינות לצילום. אם זה מלמעלה או מהצד ומלמטה. ישנם שני מגדלים גדולים שאפשר להגיע אליהם ומכל אחד מהם אפשר לצלם את השני והמבנה שתחתיו ובגדול אלא יהיו תמונות מרשימות ובטח מול הקונטרסט הגדול של חורש עיצי האלון הצמוד לו.
רק מה יש בעיה קטנה שאי אפשר לפתור והיא שבכל מקום במבצר יש או מעקה ברזל או מדרגות מברזל ועץ ואין זוית צילום נורמלית אחת שאפשר לצלם מבלי שאיזה גדר ברזל תכנס פנימה לתוך התמונה ו"תהרוג" אותה לחלוטין. הייתי במקום שעתיים ויותר מפעם אחת, בוכל זוית טובה לצילום צצה גדר או מדרגות מברזל וזה ממש נוראי. אני יכול להגיד לכם שאני בטוח לא אקיים שם סדנת צילום.

משם השביל האדום יורד בתלילות דרך החורש ישר לנחל כזיב וממשיך לצד השני של הנחל ומטפס בתלילות בחזרה למצפה מונפור ולחניון. העליה כמו שאתם זוכרים מהיום הראשון (אז זאת היתה ירידה תלולה) היא עליה תלולה ומעייפת. אבל בקצה העליה יש שולחנות פיקניק ומקום להקים אוהל ולנצל את המקום ללילה נוסף. במקום עצמו (למי מכם שישארו לישון) יש תנים שמסתובבים בין העצים וזה ממש כיף לפתוח את העיניים באמצע הלילה ולראות תן מביט בך במבט מסוקרן


 


 
+ Add a New Comment
Comments
Loading Loading...