Home >> על צילום ובכלל >> נחל צאלים-מרכז
 
נחל צאלים-מרכז
את המסלול בנחל צאלים החלטתי לחלק לשלושה מסלולים שונים שכאשר כל אחד מהם לוקח חצי יום עד יום. כמובן שאפשר לסיים את המסלול בנחל ביומיים ברצף, אם כי חשוב לזכור כי אסור לישון בלילה במהלך הנחל ובסביבתו, כי הנחל הוא חלק משמורת טבע ואסור לישון בתוך שמורות טבע. למקרה ואתם כן רוצים ללכת בכל הנחל ברצף, אז כאשר מגיעים לברכת צפירה (סימון שבילים שחור) אתם צריכים לחזור לכיוון חוות הנוקדים ואחרי הליכה קצרה של פחות מקילומטר תגיעו לחניון לילה, בו מותר גם להקים מדורה קטנה (מדורת סיירים).

בנחל מומלץ לטייל מתקופת הסתיו ועד תקופת האביב. הסיבה היא שבמהלך הקיץ הטמפרטורות בנחל מאוד גבוהות, ומגיעות בימים החמים ביותר בשנה ל- 48 מעלות, וטמפרטורת הקרקע מגיעה ל- 50 מעלות, שזה אומר שאי אפשר לשבת על הסלעים ולנוח כי הם מייבשים! במהלך החורף יש צורך לשים לב שאתם לא יוצאים לשם בימים שיש סיכוי לשטפונות שהם אכזריים מאוד בנחל, והמים שזורמים בזמן שיטפון מסוגלים גם להזיז סלעים ממקומם. חשוב גם לדעת כי כמעט ואין נקודות צל בנחל, ולכן יש צורך להביא כובע שמש ומספיק מים, כ- 6 ליטר ליום לשתיה בימים חמים, ואם אתם רוצים לבשל או להכין קפה אז יש צורך להביא עוד מים לשם כך. אין נקודות למילוי מים בתוך הנחל. ההליכה בנחל היא מאתגרת ומאומצת, ומיועדת למטיבי לכת.


אחרי כל האזהרות, הנחל מקסים לטיול ולצילום, ולמי שאוהב את המדבר מומלץ להגיע לשם. הנחל שוה ביקור!

אנחנו נחנה את הרכב בחניון הפתוח של כפר הנוקדים. החניון אומנם מיועד למי שמגיע למקום, אך מעולם לא אמרו לי דבר זה שנים רבות שהכנתי שם את הרכב. משם נצא ונחצה את הכביש ונתחיל בהליכה רגלית לאורך השביל השחור (11042). זהו שביל שמאפשר נסיעה לכל כלי הרכב, אם כי הייתי נוסע בזהירות במקרה ואתם עם רכב משפחתי. אפשר לחנות את הרכב בחניון הלילה ומשם להמשיך ברגל, אבל אני מעדיף לחנות במקום מסודר יותר וזה בכפר הנוקדים. ההליכה בשביל השחור קלה, ללא עליות או ירידות תלולות. אחרי בערך שניים וחצי קילומטרים נגיע לחניון הלילה. שם נפנה ימינה לשביל הירוק (11148), שהוא שביל שעוקף ומקצר את ההליכה בהמשך השביל השחור, ובנוסף לזה זהו שביל צר ונחמד יותר להליכה. אם תגיעו בסתיו, אז כשתגיעו למדרגות הסלע תוכלו לראות שם חצבים פורחים. בקצה השביל הירוק והצר (אורכו בערך 500 מטר), תיהיה ירידה קצרה אך תלולה עם חול מחליק, ודרושה הליכה זהירה עם נעלי טיולים כמובן (קרוקס ונעלי ספורט הם לא נעלי טיולים). משם נמשיך עוד חמישים מטר עם השביל השחור, עד פיצול השבילים עם השביל הירוק בצד שמאל שלנו (11143), והשביל הכחול (11138). אנחנו נמשיך ללכת בשביל הכחול. אם תשבו בנקודת הפיצול הזאת מספיק זמן בשקט ובסבלנות, תראו ציפורי טריסטרמית שבשניה שתוציאו אוכל הם יתקרבו אליכם באומץ, וגם עדשה טלסקופית פשוטה תאפשר לכם לצלם אותם. בפיצול השבילים הזה, ממש בכניסה לשביל הכחול בצד ימין, יש גב מים קטן. במהלך החורף, ואם יש לכם מסנן מים אפשר לסנן מים לשתיה במקום. אפשר גם לצלם את ההשתקפות של הסלעים בגב. צילום מזוית נמוכה תאפשר לכם לתפוס את קיר הסלעים מצד ימין ושמאל וגם חלק מהשמים. אם תמתינו בסבלנות תוכלו גם לצלם את הטריסטרמיות משתקפות בתוך המים, ולקבל תמונה מעניינת יותר. המים בגב לא עולים מעל לגובה של מטר וחצי גם כשהוא מלא לחלוטין. משם נחזור לשביל ונעלה את העליה הראשונה של היום, שהיא מקשה על הנשימה ושרירי הרגליים, עד לנקודת התצפית מעל לנחל צאלים.


שם תיהיה לכם אפשרות לרדת לברכת צפירה (שביל ירוק 11142). זו ירידה בסולם אחיזות רגל בגובה של כמה מאות מטרים, ובסופו מגיעים לגב מים רחב ידיים וגדול, כשבצד ימין נמצאת ברכת המים עם קירות סלע שמתשקפות במים החלקים. לצלמי הציפורים שביננו, אפשר למצוא על הקירות הגבוהים עורבים חומים קצרי זנב. יש צורך בעדשות של 400 מ"מ עם מכפיל וצמצמים פתוחים על מנת לתפוס אותם. בצד שמאל תוכלו ליראות את המשך נחל צאלים. תזהרו כשאתם מתקרבים לקצה הצוק, ואם אתם מחליטים לעשות את זה אז עושים את זה בשכיבה על הבטן ולא עומדים מעל הצוק. קל מאוד לפול למטה, ומדובר בנפילה של 700 מטר!


כאשר תחזרו במעלה הסולם,אם תהיה שעת הצהריים, תוכלו לראות את ההשתקפות שלכם על הקיר שפונה לדרום. בקצה העליה נפנה ימינה להמשך השביל הכחול (11138), בחלק הזה אנחנו הולכים על שביל צר מעל לצוק בגובה של 700 מטר! מצד ימין שלכם תוכלו לראות את תחתית נחל צאלים, עם הקירות העצומים שלו. בחורף הקירות נצבעים בצמחיה ירוקה ועדינה, ובאביב היא כבר נעלמת, והקירות חוזרים להיות חומים.


אחרי שנלך כמאה מטר מעל הצוק התלול, נגיע לחלק של השביל שיורד את כל הצוק העצום הזה. הירידה היא לאורך הצוק, ומכילה כמות גדולה של דרדרות בשביל הליכה מאוד צר, וירידה במדרכי רגל בזויות של 90 מעלות. יש צורך לשים לב במיוחד לתיק הצילום והחצובה שלא יתקלו בצוק מידי פעם, כי זה יזרוק אתכם ישר למטה! למקרה ואתם רוצים לצלם באמצע הירידה של הצוק, מומלץ להביא ציוד גלישה כגון ריתמת טיפוס וציוד אבטחה מקצועי (יש צורך ללבוש את הריתמה לפני הירידה). אם אין לכם ציוד גלישה, אני מאוד ממליץ לא להתעסק בצילום אלא להתרכז בלרדת בצורה בטוחה וזהירה כמה שיותר. כבר היו מקרים של אנשים שנפלו בקטע הזה, ומטבע הדברים לא שרדו את הנפילה. עם זאת, אם אתם לא מתכוונים לצלם במהלך הירידה, אין צורך להביא ציוד גלישה, אלא רק לרדת בזהירות רבה מאוד


לאחר הירידה הזאת יש סלע שעושה צל גם בצהריי היום, וזה מקום טוב לעצור לקפה או לשבת לאכול בו. לא יהיה לכם עוד מקום עם צל בהמשך הנחל, אלא רק ממש לפני שמגיעים לברכת נעמה. המשך הנחל עד לברכת נעמה (שזה גב מי גשמים שיש בו מים לכל אורך השנה, גם בתחילת סתיו אחרי קיץ ארוך וחם) הוא מישורי וקל להליכה. הדרך מסומנת בצורה ברורה וקשה לאבד את הדרך. כל מה שצריך זה ללכת בתוך הנחל עצמו. בקיץ של שנת 2017 נתקלתי בשני חמורים, שכנראה ברחו לאחד מהבדואים באזור, שוכבים בצהרי היום בתוך הנחל. החום היה כה כבד שהם בקושי קמו גם כשהייתי ממש קרוב אליהם, וגם אחר כך הם הלכו כמאתיים מטר, וחזרו לישון בשמש.

 


לאורך הנחל אפשר לראות מגוון של זוחלים וחרקים שונים. לי יצא לראות בנחל: נמר, שועל מדברי/פנק, צבוע, קוצן זהוב. אפשר לראות כחלילים וסטיריות, ישמוניות מדבר, פימליות לרוב (סוג של שחורית), שחרורית הכתר, רעדן מפוספס, פרוונית, עקרב ישראלי, קטלן דרומי, עקרב צהוב שכמעט ועקץ אותי בזמן שניסיתי לצלם אותו ממרחק של כמה סנטימטרים, כרבולתן גמלי, צחיחן מצוי, גליאודס גדול (הכי גדול שיצא לי לראות כל חיי בגודל של עכבר גדול), כושן ארסי, כסופי משונן, מגוון צמחי מדבר גדול ובטח יש עוד הרבה חרקים ופרפרים שאני לא זוכר.


במפגש השבילים של השביל הכחול של הנחל עם השביל הירוק (11145) שמטפס ועולה את הר נעמה, יש צורך לרדת למטה לברכת נעמה במקרה ואתם רוצים לצלם שם, או להמשיך עד לעין נמר, שזה יהיה נכון במקרה ואתם עושים את כל המסלול ברצף. לדעתי, אין סיבה מיוחדת למטרות צילום להגיע לשם, מפני שאין שם משהו מיוחד לצלם. משם זה יהיה הזמן להתחיל ולטפס את הר נעמה. הטיפוס לא כולל סולמות, אך זאת עליה מכובדת ולא קצרה. למי מכם שלא בכושר ולא עוסק בספורט (כתבה בנושא), יתכן שיצטרך לעצור מידי פעם לנשום אויר או לתת לשרירי הרגליים לנוח. אין צל לכל אורך העליה, וחשוב שתתחילו לעלות אותה עם מים על הגב. אני עשיתי את העליה כמה פעמים בשיא החום, כך שזה אפשרי, אבל זה דורש מאמץ פיסי גדול מאוד. לאורך העליה יש סיבה טובה לא רק להחזיר אויר לנשימה אלא גם לצלם. עכשיו בכל מטר של עליה תוכלו לראות את הנחל מלמעלה. בשקיעה עם עדשה טלסקופית תוכלו לראות שכבות של הרים שמופיעים מעל לברכת צפירה. גם בימים של אובך אפשר לראות את התופעה הזאת. בקצה העליה אפשר לראות גם מבט פנורמי של כל הנחל והאזור. חשוב לספר לכם, כי לאורך העליה אפשר לראות קוצנים זהובים (מכרסם שמזכיר אוגר קטן) מתרוצצים ממקום למקום.

 


עכשיו כשסיימנו את העליה הקשה, מגיעים לפיצול שבילים עם השביל האדום (11137 מ). אם נפנה שמאלה נגיע למצדה, ואם נפנה ימינה נחזור לשביל השחור שיחזיר אותנו לרכב החונה בחניון נוקדים. להזכירכם, בחיבור שבין השביל האדום לשביל השחור שמחזיר אותנו לרכב יש חניון לילה ונקודות נוף יפות לצלם בשמש השוקעת, גם אם אין עננים בשמיים בזכות האובך הקיים במדבר כמעט בכל ימות השנה.
 

 


 
+ Add a New Comment
Comments
Loading Loading...