Home >> על ציוד צילום >> Zeiss Otus 28mm f/1.4- לפני כשבוע, אחרי סדנת כוכבים שהעברתי במדבר נפלה בחלקי הזדמנות לנסות את
Zeiss Otus 28mm f/1.4
לפני כשבוע, אחרי סדנת כוכבים שהעברתי במדבר נפלה בחלקי הזדמנות לנסות את העדשה הזאת לכמה שעות. הדבר הראשון ששמתי לב כשהחזקתי אותה זה גודלה והמשקל שלה, וברגע ראשון אמרתי לעצמי "מה הדבר הזה?”. נראה שהמהנדסים של צייס החליטו לייצר עדשה שהאיכות האופטית שלה בא לפני הכל, ולאפשר לצרכן לקבל בדיוק את מה שהוא רוצה, וזה הטוב ביותר שיש היום בשוק
אני מצלם כבר שנים כוכבים וגרמי שמים, ולמטרה הזאת תמיד השתמשתי בעדשות טובות שהיו בשוק. בתחילת שנות התשעים, כשהתחלתי לצלם גרמי שמיים, עבדתי עם העדשות הטובות של ניקון שהיו בנמצא, ומאוחר יותר עברתי לסידרה המוזהבת שלהם, ועבדתי עם עדשת ה 14-24 המפורסמת, וה 20/1.8 שלהם. אלה עדשות טובות, ונראה שהשקיעו  מאמץ לייצר איכות אופטית. אומנם לשתיהן יש בעיות אופטיות, אבל בסופו של דבר מדובר על העדשות מהטובות בשוק ואנשי מקצוע רבים עובדים איתם
כרגע אני עובד עם ה 35/2 וה 135/2 (שגם כן משמשת אותי בין היתר לצילום גרמי שמיים) של צייס, ואני חייב לציין כי יש פער מאוד ברור לטובת הצייס ברמה האופטית, ואני מנסה שלא להיות משוחד, אבל אין מה לעשות אלו באמת עדשות טובות יותר, ובצילום כוכבים, האיכות האופטית מאוד משפיעה על הצילום, וניתן בקלות לראות את הפגמים של העדשה. בגלל שמדובר על נקודות קטנות של אור, מבנה הנקודה וצלילות הנקודה מאוד בולטת בעדשות, ובטח בקצוות הפריים (כלומר בחלקים הקיצוניים של החיישן באקסטרים). תלמידים מגיעים לסדנאות במקרים רבים לא עם העדשות הכי טובות שיש, כי רבים מהם בתחילת דרכם, ועדשות בסיסיות מייצרות צילומים באופן משמעותי פחות חדים
בצילומי כוכבים בגלל כמות האור הקטנה שמגיע אלינו, רגישות לאור משפיעה על התוצאה הסופית,  ולכן גודל החיישן, ואיכות המצלמה וכמובן שגם העדשה, משפיעים מאוד על התוצאה הסופית. אתם יכולים לראות את הכתבות שלי על
משמעות הגודל של החיישן ואיכות עדשות, שדנות בכך. התוצאות המתקבלות בצילומי כוכבים עם עדשות צייס ובעיקר עם  עדשת  ה- 28/1.4 מפתיע מאוד! בעדשות, היחס שבין חדות וקונטרסט משפיע כמובן על התוצאה הסופית, ובגלל שאין עדשה מושלמת, אז כאשר משתמשים בעדשה עם קונטרסט/רזולוציה גבוהים ההבדלים בולטים מאוד

אורך מוקד: 28 מ"מ
צמצם של 1.4-16
לגוף פול-פריים
זווית ראיה: 75 מעלות
מיקוד מינמלי:30  ס”מ
משקל: 1350 גרם
אורך: 203 מ"מ
קוטר פילטר: 95 מ"מ

מבנה
כמו כל עדשות צייס, מדובר על יציקת אלומניום, והעדשה הזאת כמו כל עדשות צייס נראת ומרגישה עמידה במיוחד. בנוסף לזה העדשה עמידה מאוד בפני אבק וגשם קל. טבעת הפוקוס עטופה בגומי רך ונעים מאוד לעבודה, בניגוד לשאר העדשות בשוק שיש להם גומי מחוספס. העדשה מרגישה ממש כמו טנק. לא נראה שמשהו יכול לקרות לדבר הזה

פוקוס
לעדשה כמו לכל עדשות צייס, אין מנוע פוקוס, והפוקוס הוא ידני. עם זאת יש מגעים אלקטרונים לעדשה, ויש אישור פוקוס דרך הגוף. זה עדיין דורש ניסיון בפוקוס ידני, ולא מתאים לכל אחד. הפוקוס קל מאוד לשליטה ובזכות אפשרות פוקוס הדרגתית, קל להגיע לדיוק, ואני אסביר. בעדשות רגילות, הטווח בין קרוב לרחוק הוא קטן, וכל תנועה קלה מביאה לפוקוס או חוסר פוקוס. כאן הטווח בין קרוב לרחוק הוא גדול יותר, ולא כל תנועה מילמטרית ישר תוציא אתכם מפוקוס. בזכות זה, ובזכות התנועה הרכה של טבעת הפוקוס, העדשה מעולה גם לוידאו, שם הרכות במעבר לנקודת הפוקוס בצמצמים פתוחים הוא חשוב
Nikon D610. Zeiss Otus 28mm f/1.4 @ ISO-640 @10 sec @f/1.4


Flare
לעדשה יש פלרים, אבל רק במצבים קיצוניים. כשמצלמים ישירות לתוך מדורה. וכמובן שיש פליירים אבל במפתיע גם כאן הם נשלטים היטב, והם בכמות קטנה מאוד ביחס לכל עדשה אחרת שצילמתי איתה מדורה, וזה קרה יותר מפעם אחת. אני לא מבין מה נעשה בתוך העדשה מבחינת סידור האלמנטים וסוג האלמנטים, אבל ברור שמדובר בחיה רעה בכל הקשור לפלרים. חשוב להבין כי הדוגמה למטה צולמה בצמצם 1.4 פתוח לחלוטין! אין עדשה אחרת שעבדתי איתה, שבצמצם כזה פתוח לא היית נופלת לקרשים
Nikon D610. Zeiss Otus 28mm f/1.4 @ ISO-640 @10 sec @f/1.4

Vignetting
בגלל שכל הצילומים באותו סשיין נעשו עם צמצם פתוח לחלוטין, ועוד 1.4, היה ברור שאני אראה המון הצללות, כי ככה זה תמיד, ובטח בצילומי שמים, ששם נוצרות הצללות בקלות רבה, אבל גם במקרה הזה בקושי נראו הצללות. וההצללות הכמעט ולא מורגשות שנוצרו, נעלמו ע"י "נגיעה קלה בלייטרום".  היתרון הגדול בזה שאין צורך להבהיר כמעט את הקצוות, הוא שאנחנו לא מורידים מרזולוציה בצילום כוכבים


CA's
חיפשתי. חיפשתי טוב, טוב. כי אין עדשה שאין לה בעיה בצמצם 1.4. היה ברור שיש שם ואני סתם לא רואה. אז הגדלתי את התמונה למקסימום ולא ראיתי. הצללות בכחול או כל צבע אחר. אז אמרתי לעצמי אוקי. הם פתרו את זה בפינות אבל ברור שלא לכל רוחב הפריים ורצתי באלכסון למרכז התמונה ועדיין לא מצאתי. אני אפילו לא יודע מה להגיד על זה כי מעולם לא ראיתי מצב כזה בצמצם פתוח לחלוטין
ככה נראת שלמות

חדות בצמצם פתוח. פה הכל תמיד נופל
טוב, תיראו בצמצם 1.4 כל העדשות נופלות. אין עדשה שבצמצם כל כך פתוח לא נופלת ואפילו קצת, ובטח שלא בפינות. אין אפשרות לייצר עדשה מושלמת במצב הזה, ובצילום כוכבים זה הכי בולט, כי במקום לקבל עיגול של כוכב נוצר קו מתוח, ובמקרה הטוב לא מאוד מתוח
אבל כאן נעשה מאמץ עילאי לייצר חדות, ונראה שעם כל המשקל והגודל של העדשה אפשר למצוא גם יתרונות רבים, וזה ללא ספק אחד מהם. כנראה שעל מנת להגיע לחדות בפינות בצמצם 1.4 חייב לשלם מחיר וזה הגודל. ממש ממש בפינות העיגול מתחיל לעבד את הצורה שלו ומקבל את הצורה של כמעט כוכב קטן,  אבל עדיין נשאר חד. חשוב לציין שזה מתרחש רק ממש בקצה וכל שאר התמונה בחדות מקסימלית
Nikon D610. Zeiss Otus 28mm f/1.4 @ ISO-640 @10 sec @f/1.4

 
AF-S Nikon 20mm f/1.8G ED. @ ISO-1000 @20 sec @f/2.2

ציון- 4.8 מתוך 5
העדשה מדהימה בצמצם 1.4.  אני לא הספקתי לבדוק אותה בצמצמים סגורים יותר בגלל המקום שהייתי בו. אבל ראיתי התנהגות אופינית לצמצם 3.2 בעדשות מהטבות שיש, ולא בצמצם 1.4. למי ממכם שמבין בצילום אתם יודעים על מה אני מדבר. יש לזה משמעות רבה. אין הצללות אין כפילויות אור/בריחת אור, אין נפילת חדות בקצוות ורק באקסטרים יש טיפה איבוד של צורת הכוכבים וגם שם בקושי. בנוסף לזה לא היה צריך לטפל בצבע של הצילום, כי הצילום יצא עם איכות צבע מקסימלית כמו שהוא מהגוף. לא הוספתי צבע בכלל! ועוד יותר מזה הצמצם הפתוח אפשר לי לצלם באיזו 640 בלבד, שזה אומנם בגלל שעבדתי עם צמצם 1.4 , אבל מצד שני יכולתי להרשות לעצמי לעבוד ככה. גם כמות הכוכבים המדהימה שמופיעה בצילומים היא בזכות הקונטרסט/רזולוציה המטורפת של העדשה
אז למה 4.8 ולא ציון 5. התשובה מגיעה מאחד המרצים שלי באוניברסיטה שמעולם לא נתן לי 100 ותמיד 99. ששאלתי אותו למה 99 אם כל התשובות נכונות אמר לי: “אף אחד לא מושלם וזה שלא ראיתי טעות זה לא אומר שאין, אז הורדתי לך אוטומטית כי בטח פיספסתי משהו בבדיקה" אחרי כמה שנים הבנתי שהוא צודק ואני לא נותן ציון מאה לאף אחד

 
+ Add a New Comment
Comments
Loading Loading...