באיזה ניתונים טכנים לצלם בסטודיו


02 Jan
02Jan


באיזה ניתונים טכנים לצלם בסטודיו

לכל הצלמים ידועה החשיבות של צילום בצמצם פתוח בצילומי חוץ, כאשר יש צורך לבודד את האובייקט מהרקע ולפעמים גם בצילום פנים כמו לדוגמה בצילום אירועים או מסיבה משפחתית. אבל בצילום סטודיו דווקא הצמצם הסגור לרוב יותר נכון. אני כמובן מתכוון פה לא רק לצילום אובייקטים דוממים אלא גם לצילומי מודלית. לאורך השנים גילתי שהרבה סטודנטים שמגיעים אלי ללמוד עבודה נכונה בפלשים כמעט אוטומטית פותחים את הצמצם, לא על מנת להכניס יותר אור אלא על מנת לייצר עומק שדה רדוד ועל ידי כך לקבל "בוקה" יותר רך. נראה שמפתיע אותם לגלות שבצילום סטודיו, עבודה בצמצם סגור נכונה ברוב המקרים. כמובן שיש יוצא מהכלל, ואני אדבר ואתן דוגמה גם לזה בהמשך הכתבה.

בשרטוט המצורף אפשר לראות את מערך הפלשים שמוקמו לצילום האובייקט המרכזי, וכן ציוד הצילום שנעשה בו שימוש (מצורף הצילום של אגרטל הפרחים וכוס היין). במקרה הזה בחרתי לייצר צל עדין על הרקע האפור (מתחת לצילום הארגל וכוס היין מצורף צילום נוסף של אגרטל ועלי כותרת פזורים ללא צל, שנעשה על ידי שינוי עוצמות פלשים ושינוי הזויות שלהם ביחס לאובייקט המצולם). שימו לב שבשני המקרים אין שום סיבה לפתוח צמצם, מפני שהמרחק בין האובייקטים לרקע מספיק גדול. הסיבה למרחק זה כמובן הפלש האחורי, ולא רק יצירת ה"בוקה". גם במקרה של הבד האדום שמאחורי הצילום של האגרטל ועלי הכותרת, אין סיבה לפתוח צמצם, מפני שלטקסטורת הריבועים של הבד יש תפקיד בתמונה, וטשטוש מלא שלהם ימנע מהצופה לראות את הריבועים האלו. למעשה, פתיחת צמצם תעשה יותר נזק מתועלת במקרה הזה, מפני שזה ימנע מכל הפרחים והאגרטל להיות בפוקוס, ורק החלק הקידמי שלהם יהיה בפוקס, שזאת שגיאה צילומית.

הצילומים הם חלק מתוך פרוייקט גדול שהתחלתי לפני כחצי שנה, ושעדיין נמצא בתהליכי עבודה, וכנראה יסתיים בחודשים הקרובים.


עם זאת יש מקרים שעבודה בצמצם פתוח כן נכונה לעבודה בסטודיו. אחת הסיבות שאני יכול לחשוב בשביל עבודה בצמצם פתוח בצילום סטודיו היא הצורך להעלים את האובייקט לתוך הרקע. אם זה בצילום מודלית ואם בצילום טבע דומם. כאשר מצלמים בצמצם פתוח, כמו שאתם כבר יודעים, מקבלים "בוקה" רך. כאשר עושים את זה בצילום סטודיו, האובייקט יעלם אל תוך הרקע. זה כמובן תלוי גם בכיצד כיוונתם את התאורה, אבל אין ספק שאם אתם יודעים לצלם בפלשים זה יאפשר בדיוק את זה ולא יהיה לכם צורך לעסוק בעיבוד תמונה.

בסידרת הצילומים הבאה (הסידרה פורסמה במגזין הבין לאומי Lens Magazine והיא הוצגה במוזיאון תל חי לאומנות) בחרתי לצלם במתכוון בצמצם פתוח, על מנת לגרום לאובייקטים המצולמים להעלם אל תוך הרקע השחור, מה שמוסיף דרמה בצילום. הצילום נעשה בעזרת שני פלשים חצי אחוריים, ופלש קידמי בודד חזק יותר בקצת משני הפלשים השנייים.



לסיכום

כמו שאתם רואים ברוב המקרים יהיה הכי הגיוני דווקא לצלם בצמצמים סגורים בסטודיו, מפני שהרקע גם ככה נשלט בבניה נכונה של התפאורה לפני הצילומים, וכמובן ששליטה נכונה בפלשים עושים את העבודה. אתם גם יכולים לראות שידע בשימוש בפלשים הוא הכרחי למטרה זו. מפני שרוב המקרים סדנת צילום בפלשים בארץ נעשית עם פלשים גדולים שלרוב האנשים אין (רוב האנשים מחזיקים בפלשים קטנים (ספידלייט), חשוב ללמוד לעבוד עם ספידלייט. אני מלמד הרבה תלמידים כיצד לעבוד בספידלייט גם אחרי שהם עברו סדנת צילום בפלשים, מפני ששם לימדו אותם לעבוד בפלשים גדולים שהם לא יקנו, ובצדק.

האם תוכלו לזהות את מערך הפלשים בסידרת הצילום הזאת?





Comments
* The email will not be published on the website.