טווח דינמי בצילום. מה ולמה

טווח דינמי בצילום. מה ולמה

למי ממכם שלמד אצלי צילום יודע שאני מסביר לאורך הלימודים על טווח דינמי. החלטתי לכתוב כתבה בנושא, גם על מנת לפרט קצת בצורה מעמיקה יותר בנושא, וגם לשלוח את הידע הזה על גלי האינטרנט

טווח דינמי הוא היכולת לתפוס בתמונה אחת, מהחלק הבהיר ביותר ועד החלק הכי כהה ביותר. לדוגמה, בצילום של שקיעה, כאשר השמש צורבת את השמיים עד קבלת צבע לבן, בזמן שהצוקים אשר נמצאים בצל יכולים להיות שחורים לגמרי. דוגמה נוספת היא בצילום שחור לבן, בו לא יהיו רק גוונים של אפור, אלא גם שחור נקי לחלוטין ממול לבן נקי לחלוטין, וכל זה באותה התמונה

במציאות של הצילום הדיגטלי, עם החיישנים והמעבדים הנמצאים היום בשוק (נכון לאמצע 2016), אף מצלמה לא באמת מצליחה לתפוס את כל הטווח הדינמי במלואו, ממאה אחוז לבן עד למאה אחוז שחור. למעשה, מה שאנחנו מקבלים במצלמות היום בטווח הדינמי הבסיסי, הוא מלבן בהיר מאוד ועד אפור כהה מאוד, עד כדי כך שזה נראה לבן ושחור אמיתי. חשוב להזכיר כי במצלמות המודרניות יש פונקציות מובנות במצלמה עצמה אשר מגדילות את הטווח הדינמי. כל חברה מצאה שם אחר לתאר את אותה הפונקציה. ועדיין עם כל זה אנחנו עדיין לא מדברים על מאה אחוז של לבן ממול שחור
 

טווח דינמי כמו שהבנתם מתאר את הטווח שבין כמות האור המקסימלית לבין כמות האור המינימלית. כלומר מלבן (כמות אור מקסימלית) לשחור (כמות אור מינימלית).

הדרך שבא היצרנים מודדים טווח דינמי היא ע"י מדידת כמות האור היוצאת או המגיעה אלינו מאור נר על פי מה שאדם רואה באור יום. כאשר החישוב מתייחס לכמות האור היוצאת מנר בודד במטר רבוע
הנתון הזה נמדד היום במצלמות דיגיטליות כסיגנל שמגיע מתא פוטואלקטרי בודד (פיקסל בודד בחיישן) ומתורגם למספר. כאשר, ככל שהמספר יותר גדול, כך הטווח הדינמי יהיה גדול יותר. לדוגמה, אם אנחנו ניקח קובץ jpg) 8) ביט, כמות המידע שאנחנו נקבל לערוץ צבע של אדום, ירוק וכחול (שכל החיישנים בנויים משלושת הצבעים האלא כמובן) יהיה 2 בחזקת 8 = 256. אם אנחנו נשווה את זה לערוץ צבע של קובץ (RAW) בגודל של 14 ביט אנחנו נקבל 2 בחזקת 14 = 16,384 שזה הבדל ענק. ואם מישהו ממכם עדיין לא מצלם בקובץ (RAW) זה הזמן להתעורר ומהר
 

הטווח המקובל היום למדידה הוא בין איזו 100 לאיזו 14,524 ובטווח הזה בודקים מה היכולת של החיישן לתפוס מהמקסימום לבן למקסימום שחור. לכל גוף יש יכולת אחרת ובאתרי ביקורת רציניים אפשר לראות בדיקה של טווח דינמי בכמה טווחים של איזו. מטבע הדברים, ככל שהאיזו יותר גבוה, הטווח הדנמי יורד, מפני שכמות החשיפה או נפח החשיפה גדול "מידי", וזה מקטין את הטווח הדינמי
 

מכיוון שכל גוף מתאים למטרה אחרת (יש גופים שמיועדים לצילום נוף או מוצרים ויש אחרים שמתאימים לספורט), לכל גוף יש רגישות אחרת לכמות הנתונים המגיעים באיזו נמוך ובאיזו גבוה יותר. בשביל לדעת איזה גוף מתאים למה, נהוג להתייחס לסוגי הצילום השונים, כאשר לכל סוג צילום יש צורך בכמות או גודל של טווח דינמי אחר (המספר מתייחס לכמות הסטופים מצמצם 1.4. כאשר כל סטופ הוא פתיחת צמצם) ואני יתן כמה דוגמאות:

לצילומי פורטרטים הטווח הדינמי המינימלי הוא 8
לצילום בערפל הטווח המינימלי הוא 10
לצילום נוף  הטווח המינימלי 11
ולצילום אובייקטים לבנים ובהירים הטווח המינימלי הוא 12

עכשיו כשאנחנו מבינים שהטווח הדינמי הוא יכולת של המצלמה, נשאלת השאלה מה אני יכול לעשות על מנת לשפר את המצב ולהגדיל את הטווח הדינמי עוד יותר

יש כמה דרכים. דרך אחת היא לעבוד עם תוכנות כמו לייטרום ששם אפשר להגדיל את הטווח (כאשר אני לוקח בחשבון שאתם כמובן מצלמים עם קובץ גולמי ולא ג'י.פג) הדרך השניה והנכונה יותר היא צילום ב "טווח דינמי מוגדל"
 

HDR- High Dynamic Range
שזה כמובן טווח דינמי גבוה. אומנם היום לרוב המצלמות כבר יש את הפונקציה הזאת מובנת בגוף המצלמה, וכולם מדברים על זה אבל צריך לדעת שזה לא הומצא היום וזה לא חדש בכלל. גם אם לכם זה חדש, ורק בשנה שנתיים האחרונות נתקלתם בזה, שימוש בטכניקת הגדלת הטווח הדינמי התחילה לפני הרבה שנים. בשנת 1850 הצלם גוסטב לה גריי יצר תמונה אחת משני נגטיבים. מפני שהנגטיבים שהיו בזמנו לא איפשרו לייצר טווח דינמי גדול מספיק (דבר שעבר שיפור עם השנים), ובצורה הזאת הוא הגדיל את הטווח הדינמי בצילומי הנוף שלו והצליח לתפוס את החלק הבהיר בשמיים אל מול החלקים הכהים בתמונה
Gustave Le Gray

שיטה זו נהוגה גם כיום, והיא עושה עבודה עוד יותר טובה בזכות החיישנים המודרנים שיש היום בשוק. בניה של צילום אחד שמורכב מכמה צילומים חלקם בהירים וחלקם כהים יותר מייצרים טווח דינמי גדול יותר. כיום הבעיה היא עיבודי תמונה מוגזמים. כאשר לוקחים תמונה אחת ומכניסים אותה לפוטושופ, ומבלי להבין את המשמעות של הגדלת הטווח הדינמי, מייצרים תמונה שעברה עיבוד מוקצן אשר מפספס לחלוטין את המטרה, כולל הקטנת הטווח הדינמי

חשוב לזכור שהדרך הנכונה לייצר תמונה כזאת היא באמת לצלם שלוש תמונות ויותר, ולהרכיב מהם תמונה אחת, ולא לצלם תמונה אחת ולשכפל אותה. אומנם תוכנות עיבוד התמונה משתפרות עם הזמן, אבל הבנה של מטרת תמונה "המוגדלת טווח דינמי" תשאיר את עיבוד התמונה במקום הנכון ובאמת תייצר תמונה של 100% לבן ממול 100% שחור

מוזמנים להשאיר תגובות ושאלות בכתבה או במייל באתר