מתי מצלמים באיזו גבוה בצילום נוף

מתי מצלמים באיזו גבוה בצילום נוף

בצילום נוף  אני כמובן משתדל לעבוד באיזו הכי נמוך שאפשר, כלומר איזו 100. ישנן שתי סיבות לכך. הסיבה הראשונה היא שבהדפסות גדולות רואים גרעיניות באיזו גבוה, וככל שהאיזו יותר גבוה כך יראו יותר גרעיניות. הסיבה השניה היא טווח דינמי (כתבה בנושא): ככל שהאיזו יותר גבוה כך הטווח הדינמי של המצלמה קצר יותר. באיזו 100 אנחנו נקבל את מקסימום הטווח דינמי. שילוב של שני הגורמים האלו הוא הסיבה לעבוד באיזו 100

עם זאת ישנם מקרים בהם אי אפשר להתחמק מלעבוד באיזו גבוה יותר. למעשה ישנם מקרים שזה ממש הכרחי. הסיבות לעבודה באיזו גבוה בצילום נוף הם:
מחסור באור- לפעמים כמות האור בשטח כל כך קטנה עד שאי אפשר לצלם ללא איזו גבוה
חשיפה ממושכת- לפעמים אני רוצה להקפיא את התמונה ולא לעשות חשיפה ממושכת. לא בכל המקרים חשיפה ממושכת מוסיפה לתמונה
כמעט חושך- במצבים בהם אומנם עדיין יש אור, כמו השלבים האחרונים של השקיעה, או כשהשמש עוד לא עברה את קו האופק ואין מספיק אור. חשיפה ממושכת מאוד של מספר דקות תשרוף פיקסלים בחיישן (כתבה בנושא), שזה נזק שקשה לתקן

Nikon D610 Zeiss Milvus 35mm f/2. @f/3.2 @13" @ISO-800

מחסור באור
צילומי כוכבים ושביל החלב הן הדוגמאות הכי קלאסיות לבעיה של צילום נוף שבו הכרחי צילום באיזו גבוהה. כוכבים מצלמים בתנאי חושך מוחלט, אחרת לא נוכל לראות כמות מספקת של כוכבים. מה שאומר, שככול שיותר חשוך כך יותר טוב. עם זאת, בתנאים כאלה אי אפשר לצלם באיזו 100. קודם כל בצילום שביל החלב אנחנו צריכים לצלם בחשיפה של לא יותר מ 500/אורך המוקד, ואם רוצים ללכת על הצד הבטוח יותר אז 400/אורך המוקד. מה שמחייב אותנו לעבוד באיזו גבוה מהרגיל
גם בצילומי שביל החלב צריך לעבוד באיזו גבוה מהרגיל, והסיבה היא שאנחנו לא רוצים חשיפה ממושכת מידי, אחרת תיהיה לנו גרעיניות, או שייוצר הדפס עם הרבה רעש.  במקרה זה יהיה צורך להוריד רעשי איזו בלייטרום, שזה אומר להחליק את התמונה ועל ידי כך להוריד את כמות הפרטים הקטנים, וזה בוודאי לא רצוי, בפרט אם אנחנו מצלמים שבילי כוכבים עם משהו כמו עץ עם ענפים קטנים.

Nikon D610 Zeiss Milvus 35mm f/2. @f/5 @5" @ISO-400 @784 Frames

חשיפה ממושכת
נראה שיש היום רדיפה אחרי חשיפות ממושכות יותר ויותר, ומייצרים פילטרים כהים עד כמה שאפשר ומשנה לשנה הם כהים יותר. אולם, לא תמיד נכון לעשות חשיפה ממושכת, ודווקא להקפיא אובייקטים בתנועה זה הדבר הנכון, כמו במקרה של התמונה שלמטה. תמונה זו צולמה בשעת בוקר מוקדמת מאוד, והשמש רק עלתה מעל לקו האופק. הבעיה שלי הייתה שזה יצר יותר מידי חושך בריצפה. אם הייתי מצלם באיזו נמוך הייתי צריך למרוח את המטוס ולעבד את היופי שבו, או לצלם במהירות גבוהה ולהשאיר את הריצפה בחושך מוחלט, ולא היה אפשר לראות את הפרטים שבקרקע. אומנם איזו גבוה צרב קצת את השמים, אבל זה נעשה בפורפורציה.

Nikon D800E Zeiss Milvus 18mm f/2.8. @f/14 @1/1250 @ISO-400

כמעט חושך
בשקיעה של סוף היום תצורות העננים בשמיים ותנועת העצים יכולים להיות מושלמים דוקא כשהם קפואים במקומם. לפעמים למרוח תצורות עננים יפות, כמו ענני קומולוס בגובה נמוך, זה אומר לאבד את היופי שלהם, ובטח כשיש ענני נוצה ברקע. גם היכולת לתאר את תנועת העצים לא חייבת להיות על ידי מריחתם. מספיק לתפוס אותם קפואים ברגע הנכון.

Nikon D800E Zeiss Milvus 18mm f/2.8. @f/14 @1/160 @ISO-500

Nikon D610 Nikkor 80-200 f/2.8. @155mm @f/5 @1/640 @ISO-640

כמה מילים אחרונות לסיכום
אין ספק שבשעות האחרונות של היום מתבקש לצלם בחשיפה ממושכת, אם זה את הים עם העננים שנמרחים, או נחל ומפל מים. אבל חשוב לזכור שבררת המחדל היא לא אוטומטית חשיפה ממושכת, ויש צורך להתאים את הנושא של הצילום לצילום הנכון גם אם המחיר הוא יהיה איזו גבוה יותר.
חשוב גם לזכור שכאשר מצלמים באיזו גבוה יש גבול לגודל ההדפסה, וככל שהאיזו יותר גדול, כך גודל ההדפס צריך להיות קטן יותר.
דבר נוסף הוא שכאשר מצלמים באיזו גבוה יש צורך להגדיל את הטווח הדינמי בלייטרום על ידי הגדלת הסקלה של השחור והלבן בהתאם לצורך
אם זאת אתם תמיד צריכים לשאוף לצלם באיזו 100 בהתאם לתנאי התאורה, ועד כמה שאפשר, גם על מנת לשמור על טווח דינמי גדול ורזולוציה

Nikon D610 Zeiss Milvus 35mm f/2. @f/6.3 @1/6 @ISO-1250

Nikon D610 Zeiss Milvus 35mm f/2. @f/6.3 @1/100 @ISO-4000