07 Jan
07Jan

גיבוי תמונות- איך לא לאבד תמונות

זה לא קורה הרבה אומנם, אבל מידי פעם אני שומע על אנשי מקצוע ותלמידים שלי שנמחקו להם תמונות. לעיתים זה קורה ממש אחרי הצילומים, ולעיתים אחרי מספר ימים ואפילו כמה שנים אחרי הצילומים. נשאלת השאלה מה אפשר לעשות כדי שלא להגיע למצב הזה? מה האפשרויות שעומדות לרשותינו הצלמים.

לא מוחקים ישירות מהמצלמה
אני אתחיל עם הסיבה העיקרית למה לא למחוק תמונות מהכרטיס במצלמה. המסך של המצלמה הוא לא באיכות מספיק גבוהה, הוא יכול להיות בהיר מידי או כהה מידי, והרזולוציה לעולם איננה ברמת מסך מחשב. בתנאי אור שונים רואים אחרת. וכולנו יודעים שבאור חזק קשה בכלל לראות מה יש על הצג. מטרת הצג היא לתת אינדיקציה מספקת ולקבל את הכיוון הכללי של מה שצילמנו ולא יותר. בנוסף לכך, מחיקה מכרטיס הזיכרון היא לא מחיקה מלאה, לעומת פירמוט הכרטיס, מה שאומר שהמידע נשאר בצורה כזאת או אחרת על הכרטיס.
ואיך כל זה קשור לשמירה על קבצים? קל מאוד למחוק תמונות במצלמה, ובגלל זה קל למחוק את התמונה הלא נכונה כבר ביום הצילומים, ולאבד תמונה שחשובה לנו. זהו הרגל גרוע שחייבים להלחם בו

שמירה על יותר מכרטיס אחד
צלמי אירועים מצלמים אומנם בקובץ (RAW), אבל תמיד שומרים גיבוי על הכרטיס זיכרון השני בגוף. במקרה וכרטיס זיכרון אחד נהרס, או לא שמר כמו שצריך בגלל תקלה טכנית, יש גיבוי של אותה התמונה, ולא אבד יום או טיול שלם של צילומים. אומנם לא כולם צלמי אירועים, אבל בהחלט אפשר לאמץ את השיטה למי שחושש לאבד את הצילומים שלו

Fujifilm GFX-50S with Fujinon 23mm f/4


כרטיס זיכרון חדש
אופציה נוספת, אם כי לא הכי זולה שבעולם, היא לצלם עם כרטיס זיכרון חדש בכל פעם. זה אומר לצאת לשטח עם כמה כרטיסי זיכרון, ולהיות עם מלאי כרטיסי זיכרון תמידי בבית. ברגע שכרטיס זיכרון אחד מתמלא, ישר להחליף לכרטיס חדש, ולשמור את הכרטיס המלא כגיבוי חיצוני לכל דבר. גם אם תשמרו 200 כרטיסי זיכרון, הם לא יתפסו מקום רב. על הקופסה שמגיעה עם כרטיס הזיכרון אפשר לרשום עם טוש סימון תאריך ומיקום הצילום. אם אתם מאורגנים אפשר בשקט בעזרת תיקיות לייצר סדר גם במאות כרטיסי זיכרון. המידע מכרטיסי הזיכרון יכול להחזיק מעמד שנים רבות, אם הוא נשמר במקום קריר ואפל

ענן
שירותי ענן אומנם עולים כסף, אבל כל גיבוי מכל סוג שהוא עולה כסף. אפשר לשכור שטח איכסון גדול מאוד בשירותי ענן. אני ממליץ מאוד לא לשמור הכל בחברה אחת, אלא לפחות בין שתי חברות ענן, ובשתיהן לשמור את אותו החומר. שרתים גם של חברות גדולות יכולים ליפול, ומידע יכול ללכת לאיבוד. אומנם חברות רציניות לא יאבדו את החומר באותה הקלות שחברה קטנה. אבל תקלות יכולות לקרות בכל מקום ולכל אחד. עדיף לשמור על ענן של חברה מפורסמת וגדולה. לחברות גדולות יש יותר תקציב לציוד יותר טוב, וגיבויים בטוחים יותר מחברות קטנות

כונן חיצוני
נתחיל עם זה שיש שני סוגי כוננים חיצוניים הראשון הוא הקלאסי, וזה למעשה סוג של תקליט עם מחט (אני קצת מפשט את הדברים), והשני הוא כונן חיצוני מסוג (SSD). השני יותר בטוח, מפני שיש שם פחות חלקים מכנים שיכולים לההרס. בנוסף לכך, הוא עובד מהר יותר, וזה אומר שהתמונות יעלו במהירות גבוהה יותר למחשב ומהמחשב. הוא אומנם יקר יותר, אבל ברור שזה זמני עד שהמחירים בשוק ירדו.
חשוב לדעת כי המצב האידאלי הוא לשמור גיבוי לכל גיבוי בכונן חיצוני כי גם הכונן החיצוני היקר ביותר יכול להפסיק לעבוד. את הכונן החיצוני יש לשמור במקום קריר ויבש, וכמובן חשוך. אין באמת יתרון לקנות את הכונן הכי יקר, בגדול הם כולם אותו הדבר ובעלי אותו המנגנון. אני לא מדבר על לקנות את ההכי זול באיביי, אבל אין חשיבות לקנות את ההכי יקר בשוק. הוא לא יהיה טוב יותר ביכולת לשמור על מידע

Fujifilm X-T2 with Fujinon 35mm f/1.4 R


גיבוי בפליקר
דרך נוספת היא לשמור תמונות, גם בגודל מקסימלי באתרים כמו פליקר. לאתר הזה לדוגמה אפשר להעלות קובץ בגודל מקסימלי, מבלי לאבד מידע מהקובץ, ותמיד אפשר להוריד את התמונה בחזרה למחשב. לאתר יש שרתים גדולים מאוד והם שומרים על מידע היטב ובאיכות מקסימלית, וזה גיבוי יעיל. כדי למנוע גניבת מידע מתוך האתר, יש שתי אפשרויות. האפשרות הראשונה היא לפתוח חשבון עם תמונה שמוגדרת כ"פרטי", וכך אין גישה לגולשים אחרים באתר לראות או לדעת בכלל שהעלתם תמונה לאתר. הדרך השניה, שהיא ממולצת בכל מקרה, היא להגדיר בגוף המצלמה חותמת ושם צלם, מה שאומר שהמידע הזה נצרב בקובץ, וכך תמיד אפשר להוכיח בבית משפט שזאת התמונה שלכם. זה מידע שאי אפשר למחוק אותו מהקובץ

שמירת מידע ברגע שחוזרים הביתה
כשחוזרים הביתה מיום צילום לא תמיד שיש את הכח להתעסק עם תמונות, ובטח שלא לעבור עליהן, וכך לרוב התמונות נשארות על הכרטיס בתוך המצלמה, וזה זמן קריטי בו מידע יכול ללכת לאיבוד. אני ממליץ מאוד לעשות  לעצמכם הרגל, וכשמגיעים הביתה מייד מורידים את התמונות למחשב, לפני כל דבר אחר. עיצה חשובה נוספת היא, שעד שלא מסיימים לעבד את כל התמונות, לא מוחקים אותן מהכרטיס. כך שאם בטעות מחקתם את הקובץ מהמחשב בתהליך עיבוד התמונה, תמיד תוכלו להעלות אותו מהכרטיס פעם נוספת

כמה מילים אחרונות
הדרך הכי בטוחה היא לשמור בכמה דרכים בו זמנית, ולא בצורה אחת בלבד. אני אישית מרוקן את הכרטיס זיכרון למחשב ברגע שאני מגיע הביתה, לפני שאני יושב לנוח. בנוסף לזה, אני מחזיק בשלושה כוננים חיצוניים שהם גיבוי אחד של השני, כך שגם אם אחד מהם יהרס או יפסיק לעבוד, תמיד יש לי גיבוי נוסף. אני מגבה את כל התמונות כל חודש ליתר ביטחון. כל אחד מהכוננים החיצוניים נמצא במקום אחר כך, שאם תיהיה נזילה או ישרף לי המחשב בסטודיו, תמיד יהיה כונן נוסף במקום אחר. אחת לכמה זמן אני מחליף את כרטיסי הזיכרון לחדשים, שלא יהיה מצב שכרטיס זיכרון עבר כל כך הרבה פעמים של שמירה ופירמוט שיהיה לו קשה לשמור על מידע. יש לי חתמת שנצרבת על כל תמונה ישירות בגוף, כך שבכל מידע שיגנב אני אוכל להוכיח שזאת התמונה שלי. אני שומר גם חלק מהמידע החשוב לי בפליקר, והוא חסום לגולשים אחרים

Fujifilm X-T2 with Fujinon 18mm f/2 R



 

Fujifilm X-T2 with Fujinon 35mm f/1.4 R

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.