11 Jul
11Jul

האם מצלמת מירורולס זה מה שחיכינו לו כל החיים?

הנושא של הכתבה הוא על מצלמות מירורלס (mirrorless camera), שבעברית המצלמה נקראת מצלמה חסרת מראה או מצלמה ללא מראה.

מצלמות חסרות מראה הן הדבר האחרון, ומטרתן להשאר בשוק ולהחליף לחלוטין את מצלמות ה DSLR שנחשבות לישנות ולא רלונטיות יותר. כאשר המצלמה חסרת המראה הגיע לעולם, עוד היו ספקות האם כל השוק יעבור לשם. ניקון וקנון לא היו מעונינות להכנס לזה ולעשות את המעבר, וכך גם חברות נוספות כגון פנטקס ועוד. בנוסף לזה שנמצלמות האלו היו בתחילת הדרך, היו להן בעיות רבות שלקח ליצרנים זמן לפתור אותם, כגון בעיה אופטית של עבודה בצמצמים פתוחים, אוטופוקוס ועוד. כשניקון הוציאה לראשונה מצלמה חסרת מראה (Nikon 1) היא היתה כישלון ענק שיצר הפסדים גדולים לחברה, ייתכן וזה מכיוון שהמצלמות האלו הקדימו את זמנן ועוד לא היו בשלות. המעבר לחסרות מראה נוצר בזכות פרסום אגריסיבי ויעיל במיוחד (ולומדים את שיטת השיווק הזאת בבתי ספר מקצועיים לשיווק) של חברת סוני. שיווק כה יעיל ראוי להערכה רבה, והוא גם זה שבסופו של דבר עשה את השינוי הגדול ויצר את המעבר של רוב היצרנים למצלמת חסרות מראה. אך האם זאת הבשורה שחיכינו לה? האם זהו הגביע הקדוש שכולם מהללים אותו? או שאולי זה שוב, עוד שיווק יעיל שגורם לכולם לרוץ לקנות אותו מבלי להבין את הצדדים השליליים שלו, שכמו תמיד אף אחד לא מדבר עלייהם.

DSLR Nikon D800E + Zeiss Milvus 18mm f/2.8 האם זאת תמונה כל כך נוראית מפני שזה לא צולם במצלמה חסרת מראה?


מצלמת מירורלס פלוסים רבים עם אבל שצריך להבין אותו

בתחילת הדרך של מצלמות המירורלס, אחרי שפתרו כמה בעיות בסיסיות בתחום, הגופים היו קלים יותר בצורה מורגשת מגופי המצלמות שכולנו עבדנו איתם. אך במהרה התברר שיש כאן בעיה בתהליך הצילום, וזה שהגריפ היה קטן מידי והיה קשה לאחוז במצלמה, ובעיקר כשיש עליה עדשת טלפוטו, ולכן הגדילו את הגריפ. ברגע שהגדילו את הגריפ התפנה מקום שאפשר להכניס את הצג העליון שהשתמשנו בו שנים, שזה ללא ספק שיפר את חווית הצילום. הבעיה היא שעכשיו שוב המצלמות כבדות יותר. אומנם לא כמו מצלמות של פעם אבל הפער הצטמצם. בעיה נוספת שיש למצלמה חסרת מראה היא הסוללה שנגמרת במהירות. זה מאוד בולט לי כשאני מוציא סדנאות, ולפתע יש שיחה על כמה סוללות תלמידים מביאים איתם ולמי יש מטען ברכב לסוללות, דבר שלא היה בעבר. מצלמות DSLR עשו אלפי תמונות בסוללה בודדת, והיו דגמים שאפילו לקחו את זה לקצה של כמעט 10,000 פריימים לסוללה בודדת. כרגע סוללות מספיקות למאות פריימים בודדים בלבד, אבל המצב הזה הוא בטוח זמני והטכנולוגיה תתפתח והבעיה הזאת תפתר. הפתרון יהיה דרך שיפור היעילות של צריכת האנרגיה של המצלמה או דרך שיפור יכולות הסוללות, או בעזרת שילוב של שנייהם (שגם ככה צריך לקרות בעקבות השימוש ברכבים חשמליים).

Fujifilm X-T2 + Fujinon 18mm f/2R האם יש שינוי כה גדול בתוצאה הסופית?


Fujifilm X-T4 + Fujinon 16mm f/1.4 כשהמצלמה הזאת יצאה כולם דיברו על השיפור הענק בתוצאה הסופית, והרבה צלמי פוג'י רצו לקנות את המצלמה המופלאה הזאת. האם באמת השינוי היה כה גדול?


המשקל הנמוך יותר של הגופי צילום לא היוו פיתרון מספיק יעיל, בעקבות זה שמשקל העדשות נשאר כמו שהוא. על מנת לייצר עדשות איכות יש צורך בהרבה אלמנטים וזכוכיות איכותיות, דבר שמייצר משקל, וזה שאין למצלמה מראה לא מקטין את משקל העדשות. המצב הזה גם לפעמים מייצר אי נוחות כאשר עובדים עם עדשה שהיא כבדה מאוד ביחס לגוף הקטנטן והקל המשקל. עם זאת אנחנו יכולים לראות שני שיפורים במצלמות חסרות מראה, וזה בסנסורים המודרנים ובאלגוריתם המתקדם שיש להן. אלו דברים מורגשים מאוד בתהליך הצילום (האלגוריתם יותר מורגש מהסנסורים ששם אין קפיצה טכנולוגית משמעותית עד כדי כך), אבל הסיבה לאלגוריתם המשופר הוא לא שאין מראה במצלמה, אלא מפני שמדובר על דגמים חדשים יותר. גם במצלמות DSLR, תמיד כשיצא דגם חדש, האלגוריתם היה טוב יותר מהדגם הישן. לדוגמה, האלגוריתם של מצלמת Nikon D850 DSLR מתעלה מעל כל הדגמים האחרים של ניקון בזכות זה שמדובר במצלמה חדשה ולא יותר מזה. למעשה, גם אם לא היו מצלמות חסרות מראה האלגוריתם הזה היה מופיע בכל מקרה. במקביל לזה, ישנם כל הזמן ניסיונות לשיפור הסנסורים ללא קשר לסוג המצלמה. למעשה ההתקדמות הטכנולוגית הכל כך איטית בתחום הסנסורים, יצרה ומייצרת התקדמות מטורפת באלגוריתם. נראה שהאלגוריתם יפתור כל בעיה עתידית, ואף עלול להקטין את קצב ההתקדמות של פיתוח הסנסורים, מפני שהאלגוריתם יפתור בעיות רבות של רגישות לאור בסטילס וכן בוידאו.

Fujifilm X-H1 + Fujinon 80mm f/2.8R LM OIS WR Macro האם זאת המצלמה עושה את כל העבודה או פשוט העדשה האיכותית?


Fujifilm GFX 50R + Fujinon GF 45mm f/2.8R WR האם האיכות הגובהה של התמונה הזאת היא בזכות שמדובר על מצלמה חסרת מראה או בגלל שזאת מצלמת פורמט ביינוני


חם למחשב ואין שום הגדרה אחרת. הפתרון של היצרנים עם היכולות המוגבלות של הסנסורים והרצון לשפר את חווית הצילום שלנו ויכולות המצלמה, היא שימוש באלגוריתמים משופרים. כיום המצלמות חסרות המראה מסוגלות לצלם באיזו גבוהה יותר ולקבל עדיין תמונה שקטה, להגיע לפוקוס יעיל יותר אם במהירות ואם ביכולת הדיוק ועוד הרבה יותר. וכל הטוב הזה מגיע עם מעבדי מצלמה חזקים ויעילים במיוחד. אבל, וזה אבל גדול. כח חישוב מייצר חום רב, ואלגוריתם לא פותר בעיה פיסיקלית של חום. בנוסף לזה מצלמות חסרות מראה הן בעלות גופים קטנים יותר, שיותר קשה להם להתמודד עם חום מפני שהכל צפוף שם בפנים. התוצאה היא סנסורים עם פיקסלים רבים שרופים. ואין מה לזלזל בזה כלל וכלל. אני רואה תלמידים שמגיעים אלי עם מצלמות בנות חודשים ספורים (לפעמים חודשיים שלושה בלבד) עם המון פיקסלים שרופים. החום הרב שמגיע מהמעבדים החכמים האלה בשילוב של גוף דחוס עושה את שלו. כמובן שיצרני המצלמות לא מדברים על זה, אבל המציאות עושה את שלה. ברגע שתצאו לצלם באיזו גבוהה בלילה תתחילו לראות פיקסלים שרופים, ובטח בחשיפות ממושכות. היצרנים מצידם לא אומרים על זה דבר ושומרים על שתיקה שלא להעיר את המתים/הצלמים. כרגע הם מצאו פתרון וזה במקום לדבר על הבעיה של פיקסלים שנישרפים אחרי חודשים ספורים, הם מציעים פתרונות כאילו וללא סיבה. לדוגמה לפתע יותר ויותר מדברים על תוספים של מכשירי קרור שמוסיפים למצלמות. גם לסוני וגם לפוג'י יצאו תוספות מדהימות של גופי קירור שמחברים לגב המצלמה. מה שמצחיק פה, זה שמדברים על איזה יופי לקנות תוספת של מערכת קירור לגוף, אך מבלי לדבר על הסיבה לכך. קנון כבר הודיע שבגוף החדש Canon EOS R5 Mark II תיהיה מערכת קירור מובנת בתוך הגוף על ידי שימוש במאוורר, ובנוסף לזה יש אפשרות לחבר גריפ עם מערכת קירור שמזרימה אוויר לתוך המצלמה על מנת לקרר אותה יותר. זה מכיוון שהמערכת הפנימית של הגוף פשוט לא מצליחה להפתר מהחום כמו שצריך. על אף שזהו פיתרון טוב ,זה הרי יחזיר את משקל המצלמה למצלמות ה DSLR שכבר שנים כולם מדברים על כמה שהם לא טובות וכמה הן היו כבדות.

Canon EOS R5 Mark II + Cooling grip זה שלא אומרים שחייבים לקרר את הגוף, אחרת לא ישאר סנסור, ורק מדברים על איזה המצאה נהדרת לקירור הגוף


האם יש באמת דרך לדעת עם איזה מצלמה התמונה צולמה?


האם סמארטפון הוא העתיד?

ועדיין, מצלמות חסרות מראה הן כאן כדי להשאר אפילו עם משקל הגוף יחזור לעצמו במצלמות מקצועיות. למצלמות DSLR כבר לא נחזור. אז האם העתיד הוא במצלמות חסרות מראה או אולי פלאפונים הם העתיד? עם פלאפונים יש כמה בעיות בתחום הצילום.

אין אפשרות להדפיס בגדול ובאיכות גבוהה מפני שהסנסורים קטנים מאוד (תהפכו את הטלפון שלכם ותסתכלו על העדשות, אתם מבינים כמה קטן הסנסור שנמצא מאחורי העדשה הקטנה הזאת?) הפיתרון של יצרני הפלאפונים הוא לעבוד עם מספר מצלמות בו זמנית. הסיבה שיש לכם מספר מצלמות זה שמצלמה אחת היא בעלת כמות מגה פיקסל מאוד צנוע כגון 5 מגה פיקסל, שכל מטרת המצלמה הזאת היא לקלוט אור (פיקסל גדול רגיש יותר לאור. כמו שיש בעיניים העליונות של צירעה. עיניים לזיהוי אור) מצלמה אחת בעלת סנסור עם כמות גבוהה של מגה פיקסל שכיום יכול להגיע גם ל-200 מגה פיקסל, שמטרת המצלמה היא לתת את הרזולוציה והטווח הדינמי הנידרש לייצר תמונה איכותית. בנוסף יש עוד כמה מצלמות כגון רחבות זוית או משהו קצת יותר טלסקופי (בהתאם לדגם של הפלאפון). השילוב של כל המצלמות מאפשר לייצר תמונות טובות יותר. בשילוב של אלגוריתם חכם במיוחד הם מייצרים תמונות איכות להדפסות קטנות, אך עדיין זאת לא אותה האיכות שיש למצלמה של ממש. הפיתרון של יצרני הפלאפונים הוא משולב: מעבודה עם יצרני עדשות, כגון לייקה, ואלגוריתם שמשתפר עם כל יום שעובר. הבעיה היא הזום הדיגיטלי הלא מוצלח, למשל כשמנסים לצלם ציפור. כאן יצרני המצלמות מנצחים. אבל גם זה בר פיתרון על ידי שימוש באלגוריתם שמזכיר תוכנות כגון Topaz, אשר יכולה לקחת תמונה קטנה ולהגדיל אותה ולחדד אותה בו זמנית. כשזה יגיע לטלפונים בשילוב עם חיישנים של 400 מגה פיקסל תיהיה כאן תחרות אמיתית. תוסיפו לזה זכוכיות טובות במצלמת הפלאפון והמציאות תשתנה. אם אני אקבל קובץ RAW אמיתי מהפלאפון, שאני אוכל להמיר לקובץ TIFF איכותי למטרות הדפסה, בשילוב עם האלגורתים של הפלאפון, אני עוד עלול למכור את המצלמה שלי

אין דרך לדעת עם איזה מצלמה התמונה צולמה ולא עם איזה עדשה אפילו. מפני שההבדלים הם לא באמת דרמתים כמו שמוכרים לנו


התמונה החדה הזאת צולמה עם מצלמה שיוצרה איי שם בתחילת שנות האלפיים ועם עדשה בת חמישים שנה, ועדיין אי אפשר לראות את זה. למה? מפני שזה תלוי בידע של הצלם לפני הכל


סיכום

אם מסתכלים על תמונות שצולמו עם מצלמות DSLR מול תמונות שמצולמות עם מצלמות חסרות מראה, מגלים שהקידמה לא עשתה הרבה, ואי אפשר באמת לדעת איזה תמונה צולמה עם מה. בסופו של דבר התמונה תלויה ביכולות הצלם. הטכנולוגיה היא לא כזאת קפיצת דרך כמו שמוכרים לנו. בשורת המצלמה חסרת מראה היא דיי נטולת משמעות. אני יודע שזה כואב לשמוע שהמצלמה שקנינו ממש עכשיו היא לא טובה בהרבה ממה שהיה לנו לפני חצי שנה, אבל זאת המציאות. אני מאמין שגם זה יעבור שינוי מפני שהתוכנות הופכות לטובות יותר, ואני מאמין שיווצר סוג של "יצור" שישלב בין מצלמה ופלאפון. הוא יהיה קטן בצורה משמעותית, עמוס באלגוריתם מדהים, תוכנה פנימית לשיפור הזום הדיגיטלי והכנה מובנית של הקובץ לדפוס. במקביל לזה, צריך לזכור שגם מכונת הדפוס הולכת ומשתפרת. כבר היום אפשר להוציא הדפסות סבירות גם מצילומי פלאפונים, ולמרבית האנשים, שלא רגילים לראות תמונות ברמת Fine Art, זה נראה כמו הדפס איכותי מאוד.

Fujifilm X-T4 + Fujinon 50mm f/1R WR אחת העדשות הטובות שצילמתי איתה לאורך השנים, אופטיקה נפלאה. בנוגע לגוף...אז הוא בהחלט אחלה גוף, אבל אני לא יכול להגיד שזה בזכות חוסר המראה שלו


לדעתי מצלמת חסרת מראה היא לא מה שבאמת חיכינו לו. אין כאן חידוש כל כך גדול. האלגוריתם החדש היה מגיע בכל מקרה לדגמי DSLR חדשים. בדיוק כמו שחלק הספיק להגיע למצלמת Nikon D850. כל מה שקיבלנו זאת מצלמה עם פיקסלים שנשרפים במהירות ועם צורך לקנות סט עדשות חדש לגמרי, וזה בדיוק מה שיצרני המצלמות רצו, לשכנע אותנו לקנות שוב הרבה ציוד צילום חדש. תחשבו איזה קניית ציוד צילום גדולה נעשתה בכל העולם על ידי הצלמים, שנים שלא קרה דבר כזה. אולם, את בעיית החום הרב בתוך הגוף האלגוריתם לא יפתור, אלא מערכות קירור שיהיו בעלות משקל. החידוש האמיתי יהיה כאשר נקבל את המכשיר שישלב בין פלאפון למצלמה. הוא יהיה באמת קטן וקל משקל, ובאמת ייצר פריצת דרך. לכן, אם כבר לחכות למשהו אז כדאי לחכות ל"מצלמת המיקרו". אם לא חשוב לכם לקבל פרצופים נלהבים, אתם יכולים להמשיך לצלם עם מה שבא לכם. כי הבדל גדול בין מצלמת DSLR למצלמה חסרת מראה אין.

איזה כיף לעבוד עם ציוד צילום טוב. צולם בערך שעה לפני אסון נחל צפית


איכות ללא פשרות. כשהציוד צילום מחזיר את ההשקעה. התוכלו לדעת עם איזה ציוד צילום תמונה זו צולמה?




הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.