מקום לצילום- נחל חרמון


 

מקום לצילום- נחל חרמון

הפעם אני לוקח אתכם למסלול צילום מוכר ברובו, אבל, אני אוסיף עוד קטע שלרוב צלמים לא מגיעים אליו וחבל שכך. את המסלול עשיתי ביומיים וישנתי בקצה התחתון של המסלול ליד מטעי האבוקדו ומשם חזרתי בטרמפים לתחילת המסלול. אם כי אפשר להגיע עם שני רכבים ואז אין צורך לישון בחוץ. אני מעדיף לעשות את המסלול ביומיים כדי שיהיה לי המון זמן לצלם ואני לא ארגיש בלחץ לסיים לפני השקיעה ואפילו לחזור שוב לחלק מהנקודות למחרת בבוקר אחרי שעברתי על הצילומים בלילה באוהל.

חשוב לדעת שבאזור יש תנים לרוב וזאבים. לתנים באזור מידי פעם יש כלבת וכדאי מאוד להתעדכן מול הפקח המקומי על מצב הכלבת באזור.

את המסלול אני מתחיל מהכניסה העליונה. ישנן שתי כניסות בתשלום לנחל .הכניסה התחתונה שמובילה ישירות למפל הבניאס והמסלול התלוי והכניסה העליונה היכן שהנחל מתחיל לזרום בעיקובות נביעה של המעיין "עין בניאס". המעיין מקבל מים מהגשמים שיורדים על רכס החרמון ולא רק מהצד הישראלי אלא מכל רחבי הרכס שחלקו נמצא בלבנון ובסוריה. בנוסף לזה הפשרת שלגים שמחלחלת לקרקע מוסיפה לכמות המים במעיין. מדובר על מעיין עם מאגר מים גדול שמייצר נביעה חזקה. בתחילת החלק העליון של הנחל יש אתר ארכיאולוגי "חורבת הבניאס" בחורבה אפשר למצוא את המקדש לאל פאן. (אותה דמות מפורסמת של אדם עם רגליי תייש וקרניים שמנגן על חליל פאן בזמנו הפנוי). את המקדש בנה הורדוס. אם כי נכון להיום לא תוכלו למצוא שם לא את הורדוס ולא את האל פאן. אישית לא מצאתי לנכון לצלם את המקדש. אבל במפתיע מצאתי עניין בעצי האקליפטוס ובשולחנות הפיקניק במקום ,ובחרתי לייצר תנועה בתמונה.

בחלק הראשון עד מפל הבניאס אפשר למצוא כמה אבנים מפוזרים מידי פעם שאפשר לצלם חרקים ודו חיים. החוכמה היא להגיע בשעה מספיק מוקדמת לפני שכל עם ישראל מציף את כל הנחל. דבר שמפריע לצלם. אפשר גם למצוא זוויות שבהן הצמחייה שמעל לנחל נראית טוב ביחס ללבן הנקי של המים הקרים הזורמים. קרוב למפל הגדול. חוץ מחרקים (באביב יש יותר) אין משהו מיוחד לצלם. אבל ממש מעבר לפינה החיים חוזרים למסלולם התקין.




במפל הגדול תמיד יש מה לצלם. הדבר היחיד שצריך לדעת ולזכור שצריך להגיע לשם כמה שיותר מוקדם לפני שהמקום מתחיל להיות עמוס במטיילים ותיירים לעייפה. לפני כמה שנים המקום עבר שיפוץ והיום יש משטח עץ גדול עם מעקה ממול המפל למנוע נפילה על הסלעים הרטובים שמתחתיו ולמנוע ממטיילים להיכנס לבריכת המפל. הדבר הזה רע מאוד לנו הצלמים. בגלל שכדי לצלם בחשיפה ממושכת עם פילטר (ND) כל רעידה על משטח העץ מייצרת טישטוש של התמונה. כך שכל אדם שעומד או שהולך בזמן שאתם מצלמים הורס את התמונה. בנוסף לזה שמונע מאיתנו את היכולת לתפוס זויות מסויימות של צילום מה שפעם היה אפשר מכל זוית לצלם. משטח העץ גם מרוסס במים מעוצמת המפל וקשה לתפוס את זווית הצילום שמונעת כניסה של רסיסי מים לעדשה, דבר שהורס את הפריים. אבל עם תיכנון נכון הכל אפשר.

השביל התלוי. לפני שנים החליטו בחברה להגנת הטבע לבנות שביל עץ תלוי מעל הנחל הזורם באחד הקטעים הטובים ביותר לצילום. למי מכם שיש חצובה שמאפשרת קיפול של המוט העליון אז תביאו אותה ולמי שאין אז זה הזמן לקנות. (לי יש את החצובה הזאת קישור לכתבה). החצובה הזאת מאפשרת לצלם מעל הנחל בזוית של 90 מעלות דבר שמאוד מומלץ. גם כאן מדובר על גשר/שביל עץ שכל אחד שהולך אפילו בקצה השני של השביל מרעיד את הגשר כולו וכך את הפריימים. ולכן גם כאן הגעה מוקדמת חשובה ביותר.


כאשר עוזבים את השביל/גשר התלוי וממשיכים עם זרימת הנחל דרומה. השביל עובר גבוה מעל הנחל הזורם ואין הרבה מה לצלם חוץ מחרקים בעונת האביב. אבל על דאגה. הקטע הזה הוא קצר ולא יותר מחמש מאות מטרים. לאורך הקטע הזה יש צורך לעבור דרך שער ברזל מסתובב וזה אומר שברגע שעוברים אותו כבר אי אפשר לחזור בחזרה לנקודת ההתחלה. מכאן ועד סוף המסלול אפשר או לחזור בטרמפים או עם רכב נוסף שהושאר בסוף המסלול.

כאשר ממשיכים לרדת עם זרימת הנחל יש נקודות רבות לצלם, סלעים רבים שיושבים יותר מפעם אחת בתצורות מעניינות נעימות לעין לכל אורך הדרך. השביל מוצל כמעט לחלוטין לכל אורך הדרך. המים קרים ונעימים. יש נקודות מידי פעם שאפשר להכנס למים מרמת הרגליים ועד טבילה קלה.

***חשוב רק לדעת שבאביב זרימת המים חזקה הרבה, הרבה יותר ממה שהיא נראית. המים הקרים עד מאוד זורמים בכח רב מהפשרת השלגים ולוקח כמעט חודשיים עד שהזרימה החזקה נרגעת וחשוב להיזהר.




נמשיך לרדת עם הזרם ולצלם בכל נקודה אפשרית עד שהשביל יגיע לשביל אדום (מספר השביל במפה מספר 1 1166) אשר יוציא אותכם וירחיק אותכם מהדרך. ואחרי הליכה של בערך חצי קילומטר יחזיר אותכם לנחל. אתם תראו גשר פלדה בצד ימין שלכם. תחצו את הגשר הזה ותרדו מתחת לגשר. לא רק שזה מקום טוב להכנס למים אלא גם מקום מצויין לצלם. במקום יש צל רב והזרימה חלקה יותר והנחל מתרחב.

אחרי הצילומים שיכולים להמשך גם שעתיים ויותר. חוזרים לחצות את הגשר ופונים ימינה וממשיכים לרדת עם הנחל. במקרה ואתם בטיול של יומיים אז אפשר ברגע שמגיעים לכביש הקטן ,אפשר לפנות שמאלה לכיוון מטעי האבוקדו או השדה החרוש הקרוב ולישון לצידם. תזכרו כי במקום יש זאבים ותנים לרוב וחשוב לבדוק את מצב הכלבת ברמת הגולן. בעיה שחוזרת על עצמה כל כמה שנים בעקבות טיפול לא נכון בנושא.

בכל מקרה אם אתם בחרתם לעשות את המסלול ביום אחד ואם ביומיים. בכניסה לכביש הצידי ממשיכים איתו ויורדים אותו עם זרימת הנחל. לאורך הכביש יהיו כמה מקומות שבהם יש פתחים בגדר שלצד הנחל. פתחים שהחברה להגנת הטבע יצרה על מנת לאפשר גיחות לנחל. שם אפשר גם להתקרר במים הנעימים וגם לצלם בכמה נקודות שיש באזור.

הכביש הצדדי הזה מגיע בסופו של דבר לכביש מספר 918. פניה ימינה בכביש תוביל אותכם בחזרה לקרית שמונה או תחילת המסלול של נחל חרמון ופניה שמאלה תוביל אותכם לכייון דרום. כביש 92 ולכינרת.

אם יש שאלות בנוגע למסלול מוזמנים להשאיר אותם בתחתית הכתבה.





הערות: השאר תגובה

* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.