Manfrotto 190 Tripod

Manfrotto 190 Tripod

לפני 20 שנה בערך,  אחרי שנשברה לי די מהר חצובה של סליק (החצובה הראשונה שקניתי), נכנסתי לאחת החנויות הגדולות בת"א לקנות חצובה חדשה, ואחד המוכרים הצליח לשכנע אותי לקנות חצובה של חברת מנפרוטו האיטלקית. ברגע שיצאתי מהחנות הרגשתי שאולי סתם התחשק לו למכור משהו שיקר יותר מהפליק שעלתה לי 200 ש"ח, והרגשתי מרומה. אחרי ארבע שנים הבנתי שגם אם היה לו רצון למכור משהו יקר יותר, הרווח היה לגמרי שלי. מאז ועד היום אני משתמש ברגלים רק של חברת מנפרוטו

בכתבה הזאת אני אדבר על הרגליים החדשות שיש לי עכשיו (טוב הכתבה נכתבה לפני שנים והרגליים עדיין אצלי ועובדות היטב זה בארך 10 שנים). כי כמה כיף רגליים חדשות (של חצובה כמובן) . הרגליים הקודמות (של אותו היצרן ועדיין עובדות בומצב טוב והם אולי בנות 20 שנה) עברו איתי שנים רבות של שטח , והחברים והתלמידים שמכירים אותי, יודעים שהחצובה עברה אולי קצת יותר ממה שחצובה עוברת לרוב

אני צלם נוף וסטודיו שמרבה להיות בשטח. ולהיות בשטח זה לא לצאת מהרכב להקים חצובה ולצלם. להיות בשטח זה להיות בימים החמים ביותר בשנה במדבר, ובימים הקרים ביותר בסופות שלגים בחרמון, בטמפרטורות שיורדות הרבה מתחת לאפס. זה אומר לצלם בסופות חול ולצלם עם החצובה בתוך נחלים זורמים, מי ים וים המלח. החצובה שמחזיקה כל כך הרבה זמן, מחזירה את ההשקעה עליה מהר מאוד. בתור צלם נוף, שגם מטייל ומגיע למקומות מאתגרים בשטח, החצובה גם עזרה לי במצבים קשים. יותר מפעם אחת היא שימשה לי כמקל הליכה (מאוד מאוד לא מומלץ!! אל תנסו את זה!!), ולעיתים נדירות, כדי להגיע לנקודה המדויקת הכי נכונה לצילום, נשענתי עליה יותר ממה שצריך (גם את זה לא לנסות!), ושנינו שרדנו את המסעות האלו

,החצובה החדשה היא למעשה הדגם החדש והמשופר של הרגליים . היא עשויה מאלומניום תעופתי, עם יכולת גבוה להגיע לגובה שמאפשר לי לעמוד זקוף ולהביט למעלה דרך עיינית המצלמה, מבלי להתכופף. הרגליים נפרשות לחלוטין עד גובה הרצפה,  כשכל הרגליים ממש שוכבות לחלוטין. יש אפשרות להוציא את המוט הראשי ולהכניס אותו לזוית של 90 מעלות ביחס לגוף, דבר שחשוב מאוד גם לצילום מקרו וגם לצילום מזויות נמכות, ולצילום מעל לנחל. כמו התמונה הזאת שצילמתי ע"י שליפה של המוט המרכזי

שאיפשר לי לצלם את הנחל מלמעלה, כאשר המצלמה במשקל של קילו וחצי ללא עדשה, הייתה תלויה לחלוטין בזכות היציבות של החצובה. צילומים כאלה דורשים יכולות של ממש, גם חוזק וגם יציבות של רגלי חצובה, כדי להגיע לזויות הצילום הטובות ביותר

בצילום בסופות שלגים יציבות או חוסר יציבות מורגשים מאוד, והחצובה הזאת בעלת יציבות חסרת פשרות
אני לא יודע כמה שנים יחזיקו לי הרגליים האלה, בסופו של דבר, גם לחצובה הזו, כמו לכל ציוד, אין חיי נצח. בגלל שבשנים האחרונות הכפלתי ואפילו ושילשתי את כמות הפעמים שאני בשטח, ואני יוצא לתנאי צילום קשים יותר ומאתגרים יותר, גם הציוד נהרס ומתכלה מהר יותר, וזה כולל גם כמובן את הרגליים של החצובה. אבל אין ספק שהרגליים של החצובה הזו, כמו הרגליים שלי, אוהבות את השטח, ולא מתכווונות להשבר בזמן הקרוב, ואני אמשיך ואשתמש בהם עוד הרבה שנים. הדגמים הקודמים החזיקו אצלי בסביבות שש שנים, של שימוש אינטנסיבי, ובשימוש עדין יותר, של רוב הצלמים, היה מחזיק אפילו פי שתיים. אין ספק שאלו רגלי החצובה שאני הולך להמשיך ולהשתמש בהם בסדירה הזאת ורק בזאת לשטח כל זמן שרק אוכל
לרגליים האלא קניתי ראש מהטובים ביותר שהיו לי אי פעם לצילום נוף אבל על זה בבלוג העתידי. אני רק יגיד שהראש הנוכחי הוא
Manfrotto MHXPRO-3W

לסיכום

ייתרונות – עמידות, יציבות,  נוחות שימוש
חסרונות – משקל
כמובן שאי אפשר להתחמק ממשקל גבוה, אם חשובה היציבותבסופו של דבר, לצלמים שזקוקים לזוג רגליים, שווה להשקיע את המחיר