צילום בתנאי תאורה של מחסור או עודף אור

צילום בתנאי תאורה של מחסור או עודף אור

כאשר יוצאים לשטח, הרבה פעמים תנאי התאורה הם לא בדיוק כמו שאנחנו צריכים על מנת ליצור את התמונה הנכונה. זה יכול להיות אובייקט שנמצא בצל, בזמן שכל השאר בשמש חזקה. אלו יכולים להיות מצבים של מחסור באור במהלך שעות הלילה, או בתחילת וסוף היום, ושמש חזקה מאוד, עד שכבר נראה שאין מה לעשות, חוץ מלצלם כמו שיוצא ולעבד את התמונה בלייטרום. האמת היא שבשטח כמעט תמיד אפשר לפתור בעיות של תאורה, זה רק דורש ידע בצילום, ובכתבה זאת אני אנסה לפתור חלק מהבעיות, עד כמה שאפשר מעל דפי האינטרנט.

רקע צרוב ואובייקט שחור
נתחיל עם בעיה נפוצה: יש אור חזק במהלך היום, אך האובייקט שלנו לא מקבל הרבה אור. בהרבה מקרים, כשתלמידים מתחילים ללמוד אצלי, הם מסתבכים עם בעיות תאורה מהסוג הזה, והפיתרון שנראה להם טיבעי זה לצלם כמה שיותר טוב, ולתקן את הצילום בלייטרום. הפתרון שלהם הוא או לצרוב את הרקע, על מנת שהגוף לא יהיה חשוך, או לייצר רקע לא צרוב, ולפתוח את הצל בלייטרום. אבל הפתרון לבעיה זו הוא יותר פשוט ממה שחושבים, וקוראים לו פלש. גם הפלש שמובנה על גבי גוף המצלמה יעבוד במקרה הזה. כל מה שצריך הוא לשלוט בעוצמת הפלש ולא לתת "מכה" חזקה של פלש במלוא העוצמה.
דוגמא לכך ניתן לראות בשלושת התמונות הבאות:
בתמונה הראשונה צרבתי את הרקע על מנת שהמצלמה לא תיהיה חשוכה. בצילום השני דאגתי שהרקע לא יהיה צרוב, אבל המצלמה התקבלה חשוכה. בשני המקרים האלו עיבוד התמונות יהיה הכרחי. הפתרון הנכון והפשוט יהיה לעבוד על מהירות סגר כזאת שהרקע לא יהיה צרוב, ולהבזיק בפלש חלש ועדין. עיבוד התמונה בצילום באופן כזה פשוט לא נדרש

גם בצילומי נוף בזריחה אני יכול להתקל בבעיה דומה, וגם כאן הפתרון הוא בסך הכל פלש ולא יותר. בצילום שלפניכם היה לי אומנם מספיק אור בשמים ובמים על ידי חשיפה מספיק ממושכת, אבל העץ נשאר חשוך לחלוטין. הדרך היחידה כביכול לפתור את זה היא חשיפה ממושכת עוד יותר, או להשאיר את העץ חשוך. אבל הפיתרון היה הרבה יותר פשוט. לכל אורך החשיפה הפעלתי זוג פלשים בעוצמה מקסימלית ללא הפסקה. אני יריתי 10 הבזקים בעוצמה מקסימלית לאורך הצילום כאשר אני מחזיק את זוג הפלשים בידי. זה דבר שכמובן דורש מאמץ, אבל מאפשר לי לשלוט לחלוטין באור, במקום שהאור ישלוט בי ויאלץ אותי להתגמש

למה אני לא מקשיב למצלמה
המעבד של המצלמה היום הוא חכם במאות מונים מפעם. הוא לא רק מצליח לראות את האיזון הלבן הנכון, אלא גם לראות ולהבין איזה מהירות סגר תיהיה נכונה לייצר את התמונה המושלמת ללא עודפי אור שמייצרים צריבות, וללא קטעים חשוכים של עודפי צל. בגדול אין סיבה שלא להשתמש ביכולות של המעבד של המצלמה. אבל, וזה אבל חשוב מאוד, ברגע שתנאי התאורה מתחילים להתרחק מ"המקום הנח" של התאורה, המעבד הולך לאיבוד והופך למייצר נזק יותר מתועלת, עד רמות קיצוניות כל כך, שכבר אני לא טורח להתייחס למה שהוא אומר לי ,ואפילו לא בכיוון הכללי

למי מכם שניסה לצלם בתנאי חושך של ממש, כמו רחוב מאוד חשוך ביפו העתיקה בלילה, כשכבר אין תאורת רחוב בטח שם לב לכך שהמעבד ייצר תמונה חשוכה מידי או עם איזו כל כך גבוה, שהתמונה הפכה ללא שמישה. הסיבה לכך שהצלמים שיושבים עם המתכנתים בזמן בניית המצלמה לא אומרים למתכנת את מה שצריך על מנת להתמודד עם עוצמות אור כאלה, היא שהרבה צלמים אפילו לא מנסים לעבוד בתנאי אור כאלה. הרבה חושבים שאי אפשר, אבל זה לא נכון, כל מה שצריך זה קצת הבנה באור.

בתנאי לילה אני מוריד את מהירות הסגר בצורה משמעותית ממה שהמעבד אומר, ולרוב בשלוש סטופים שלמים! ויש מקרים של אפילו יותר! עד כדי כך המצלמה לא באמת יודעת מה לעשות. בנוסף לזה גם היכולת של הגוף למדוד איזון לבן בלילה הוא מוגבל מאוד, ולרוב נופל לתוך הצבעים החמים, ולפעמים שלא לצורך. לכן, לעבוד בצורה ידנית בלילה זה הכרחי ומתבקש.

לסיכום
התמודדות נכונה עם אור בתנאים לא אידאלים דורשת למידה בתחום. ללמוד רק מסירטונים ביו טיוב או מכתבות לא מספיק. זה אומנם נותן כיוון כללי נכון ,אבל מורה זה מה שצריך באמת.
שני הכללים העיקריים להתמודדות עם תאורה בעייתית הם לא לפחד להשתמש בפלש,  וחשוב מאוד ללמוד איך, ולא לפחד לעבוד ידנית בכל פונקציה אפשרית במצלמה. העבודה היידנית כוללת להחליט לבד באיזו מהירות סגר לעבוד, באיזה איזו, וקביעת האיזון הלבן.