שחשיפה ממושכת עוברת את גבול הטעם הטוב


20 Mar
20Mar


שחשיפה ממושכת עוברת את גבול הטעם הטוב

חשיפה ממושכת היא כלי נהדר לתאר תנועה בזמן. לדוגמה, לתאר תנועה של עננים בשמים במשך דקות ארוכות. למעשה, בזמן שצילום יום יומי כגון צילום רחוב הוא הקפאה של רגע, של שבריר של שניה, חשיפה ממושכת היא הקפאה של דקות רבות, ולפעמים של שעות כמו בצילומי כוכבים.

במקרה של צילומי כוכבים הגיוני לייצר "חשיפה ממושכת" על מנת לקבל את הקווים הלבנים דבר שאני כמובן מלמד בסדנאות צילום כוכבים



הבעיה בצילומים בחשיפה ממושכת היא שלפעמים קשה לדעת מתי להגיד די. גם כאשר מצלמים חשיפה ממושכת, יש גבול לכמה צריך "למרוח את הצילום". כאשר יוצרים צילום כוכבים, כמה שהצילום מורכב מכמות גדולה יותר של פריימים הוא יצא יותר טוב, מפני שמקבלים קווים ארוכים יותר ומרשימים יותר, לעומת זאת, בצילומי גלים או מים יש גבול לעד כמה אפשר "למרוח". הסיבה היא, שבשלב מסויים הפרטים הולכים לעיבוד.

כמו שאני עושה בהדרכות בנושא. אני אתחיל עם מתי כן נכון לעשות חשיפה ממושכת ללא גבול (כמעט). בצילומי כוכבים האינטרוולים צריכים להיות רבים כמה שאפשר, כל זמן שהאור של השמש לא עולה. אבל זאת הדוגמה היחידה שאפשר לתת. בכל שאר הצילומים של חשיפה ממושכת צריך להיות גבול, ואתם צריכים לדעת מתי להגיד די. מספיק. עד כאן. (*בצילומי שביל החלב הזמנים חייבים להיות מדוייקים מאוד בהתאם לאורך המוקד של העדשה)

בצילומי עננים, לדוגמה, בין אם זה בשקיעה או בזריחה, אם תעשו חשיפה ממושכת מידי העננים יהפכו לכתם מרוח בצבע אפור, והם יעבדו את הצורה שלהם לחלוטין.  אם אתם מצלמים, לדוגמה, צימחיה שמתנועעת ברוח, אז יש מצבים שקצב תנועת העננים עולה על קצב תנועת הצימחיה שאתם רוצים למרוח בצילום, ואתם צריכים למצוא את האיזון הנכון שבין השניים, ולא סתם למרוח את הצילום. כך גם בצילומי מים. אם תעשו חשיפה ממושכת מידי, אתם תאבדו את הגלים ואת תנועת המים, ותקבלו גוון לבן "חסר תוכן". חשוב לשים לב לעד כמה זמן ברצף אתם משאירים את התריס של המצלמה פתוח. אני רואה הרבה פעמים שאנשים הופכים ים לבריכה חסרת תוכן. למעשה אם לא היה סלע כזה או אחר בתמונה אני יכול בטעות לחשוב במדובר בסתם עוד שלולית מים.

זה אומנם נעשה במתככון אבל תראו את "הנזק" שחשיפה ממושכת מידי יצרה. לא רק שאי אפשר לראות עוד את גלי המים, אלא שבחלק מהמקומות המים ניצרבו לחלוטין והפכו ללבנים. לא נישאר שום מידע בתוך המים. הנחל כרגע הוא כתמים של שחור ולבן עד כדי כך שהעומק נעלם לחלוטין.



העננים שגם כאן "נהרסו" במתכוון, הפכו לכתם אפור. למעשה כמעט ואי אפשר לראות שהתמונה צולמה בלילה בגלל העננים. אם לא אור הירח (שגם הוא נמרח ועיבד את צורתו), יתכן כי הצופה יחשוב שמדובר בצילום יום בשחור לבן



זה מה שקורה כשלא עוצרים בזמן. כל גלי הים נעלמו עד שלא נשאר מהם כלום. זה נראה כמו סתם משטח כחול. גם העננים ניזוקו. לא רק שאין להם צורה והם הפכו לכתם אפור, אלא הם גם קיבלו את גווני האורות של נמל רידינג, וזה רק החמיר את המצב. זה ללא ספק ובצורה ברורה מאוד לא הדרך לצלם בחשיפה ממושכת


סיכום

כמו שאתם רואים זה לא מספיק לקנות פילטר (ND) ולצלם, חשוב לדעת גם כיצד להשתמש בפילטר ועד כמה הוא צריך להיות כהה. גם לצמצם יש תפקיד חשוב מפני שהוא משפיע לא רק על עומק השדה אלא גם על כמות האור הנכנסת (במקרה הזה על זמן החשיפה). חשוב לזכור שהתמונה שאתם מצלמים מכילה פרטים. אם תאבדו אותם לחלוטין, תשארו עם מריחה וטישטושים, שזה בסדר אם זה מה שאתם רוצים, אבל תתכננו את זה מראש וכמו שצריך. נכון שאי אפשר  תמיד לדעת עד כמה לחשוף את התריס, ויש צורך במספר ניסיונות, אבל חשוב לשים לב לתוצאה הסופית ולתקן את זמני החשיפה בהתאם לצורך.






הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.