Ansel Adams


 

Ansel Adams

הצלם האמריקאי אנשל אדמס נולד בשנת 1902. הוא היה בן יחיד לזוג הורים מבוגר יחסית (אימו היתה בת ארבעים כשהוא נולד) בשנת 1907 בתקופת המשבר הכלכלי הגדול המשפחה קרסה כלכלית ולא הצליחה להתאושש ממצבה. דבר זה השפיע על היחסים בין ההורים ומטבע הדברים משבר זה השפיע רבות גם על אדמס.

אדמס לא הצליח להסתדר מבחינה חברתית בבית הספר שההורים רשמו אותו והוא כנראה היה לדבריו היפר-אקטיבי ודיסלקטי. בנוסף לזה, הוא סבל מהתעללות בבית מאביו ודודתו. לבסוף הוא סיים את לימודיו בבית ספר פרטי אך לא עם 12 שנות לימוד.

הקשיים שלו להסתדר בבית הספר גרמו לו לצאת להליכות ארוכות בטבע, כמעט כל יום, דבר שהשפיע עליו לטובה ולמעשה השפיע עליו כל חייו הבוגרים. בגיל 12 אדמס לימד את עצמו לקרוא תוים ולנגן בפסנתר ולבסוף הוא למד בבית ספר פסנתר והפך לנגן מקצועי בשנת 1920. הפסנתר שימוש לו ככלי ליצירת משמעת ושלוה בתקופת ילדותו. בסופו של דבר הוא אומנם נטש את הפסנתר לטובת הצילום. אבל המשיך לנגן על פסנתר לכל אורך חייו.

אדם נשאר נאמן לסביבת הנוף באזור גשר הזהב. הוא הגדיר אותו "מעוצב וציבעוני כמחווה של כדור הארץ". אדמס הצטרף למועדן "יוסמטי-סיירה" (Sierra Club) אזור שהוא טייל בו משנת 1916 ועד מותו. דבר זה נטע בו ביטחון אישי. המועדון עסק בשמירה על הסביבה ובמועדון זה הוא גם הכיר את אישתו ולזוג נולדו שני ילדים.




המצלמה הראשונה שהוא צילם אתה הייתה (Kodak No.1) אותה הוא קיבל מהוריו. החברות במעודון שימשה כמקפצה ראשונית להצלחתו כצלם טבע. הצילומים שלו פורסמו לראשונה במגזין המועדון בשנת 1922 והתערוכה הראשונה שלו גם כן במועדון בשנת 1928. בשנת 1938 הוא הפך לצלם הרישמי של המועדון ומגן על הטבע. תואר חשוב בשמירה על איכות הסביבה דבר שהיה חשוב לאדמס לקדם לכל אורך חייו הבוגרים. הפיכתו לצלם הרשמי של המועדון עזר לו לא רק לשרוד כלכלית אלא אפילו הביא אותו למצב שהוא יכול היה להתפרנס בכבוד מעבודה זו.

בשנת 1927 הוא פגש את אספן האומנות (Albert Bender) . ברגע שאלברט פגש את אדמס הוא ישר פרסם ספר עם הצילומים שלו. התמיכה הכלכלית של אלברט קידמה את אדמס  ושינתה את חייו בצורה דרמתית ,ואפשר להגיד שבזכות אלברט הוא הגיע להיכן שהגיע. אחרי הכל המעבר מלהיות מוזיקאי לצלם לא התרחש ביום אחד, זה היה תהליך הדרגתי. הקושי הכלכלי במעבר האט את הקצב. אבל מהרגע שאלברט נכנס לחייו המעבר נעשה במהירות.

בשנת 1927 אדמס הכיר את הצלם (Edward Weston) וצלם קולגה וחבר טוב הם עבדו רבות ביחד והקימו את הקבוצה (f/64). הם קיבלו מקום קבוע להציג במוזיאון (San Francisco’s DeYoung) במוזיאון זה גם אדמס קיבל לראשונה מקום לעשות תערוכת יחיד.

בשנות השלושים הקריירה שלו כצלם נסקה למעלה. לאורך שנות השלושים והארבעים הוא שהה בניו-יורק ושם קיבל ממספר גלריות חשובות חלל להציג תערוכות יחיד. בשנת 1934 הוא פירסם את המאמר הראשון שלו בתחום הצילום. עם כל זה ששמו הלך וגדל הוא התקשה לסגור את החודש, כמו שאומרים, והוא היה במצב הזה עד השנים האחרונות לחייו. הוא עבד במגוון עבודות לחברות שונות על מנת להצליח להתקיים. בין החברות שהוא עבד עבורם היו (Zeiss, IBM, Kodak, At&T, dried fruit company) ועם כל זה הוא רק הצליח לא יותר מאשר להתקיים בקושי.

היכולת הטכנית שלו בתחום הצילום הייתה גבוהה מאוד וצלמים מהשורה הראשונה היו מגיעים להתייעץ איתו. הוא שימש כיועץ חיצוני לחברות גדולות כמו (Hasselblad & Polaroid) והמציא, או יותר נכון להגיד קבע, את הסטנדרט למדידת אור לכל שטח הפורמט. דבר שכל חברות הצילום משתמשות בו עד היום וכל צלם חובב או מקצועי מכירים ועובדים על פי שיטה זו. הוא כתב יותר מעשרה מדריכים טכניים בצילום מהחשובים ביותר בתחום שמשמים עד היום את יצרני המצלמות.




אדמס עבד כל ימות השבוע ללא כל הפסקות או חופשות. מידי פעם הוא היה חוזר לטיולי השטח שלו לנשום אויר. הוא היה הראשון שפתח את החלל להצגת אומנות הצילום במוזיאון האומנות ביו-יורק ובשנות השישים של המאה הקודמת הוא לקח חלק מאוד פעיל ב (Citizen Environmental Movement) וקידם אותה עד מאוד בזכות הצילומים שלו. הוא הציג את יופיו של הטבע הפראי באמריקה. לא בעזרת צילומי טבע "יפים" אלא בעזרת צילומי טבע מרגשים. אנשים שחשבו על יופיו של הנוף האמריקאי הם חשבו על צילומיו של אדמס. אדמס ראה את נושא שמירת הפארקים ומעל הכל שמירה על הסביבה הטבעית ושמירה כנושא החשוב מכל, ולקח חלק פעיל בכך בכל רחבי ארה"ב ואלסקה. אומנם הטבע ושמירה עליו היה אחד הדברים החשובים בחייו אך התשוקה לצילום הגיעה מעל הכל והיא זאת שהניעה אותו ללא הפסקה.

בצילום של אדמס כמעט ולא תראו בני אדם ועל כך הוא ספג ביקורת יותר מפעם אחת. רבים התלוננו על כך שאדמס שכח שיש בני אדם בסביבה והפך אותם ללא יותר מאוסף של סלעים ועצים והוריד אותם לחלוטין מהצילומים שלו. אדמס צילם נופים כאילו ובני אדם מעולם לא התקיימו על כדור הארץ. הוא אומנם תמיד אמר שהוא לא מושפע מאף אומן אך זה היה נראה כי הוא הושפע מהציירים של התקופה הרומנטית בארה"ב ששם הנופים הם נקיים ממגע יד אדם.

בשנת 1985 אדמס נפטר. הוא שמר על האהבה שלו לשמירה על הטבע והתשוקה שלו לצילום עד רגעיו האחרונים.






הערות: השאר תגובה

* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.