מקום לצילום- איטליה

מקום לצילום- איטליה

בכתבה הזאת אני אדבר על כמה נקודות בצפון איטליה, נקודות שאולי אתם כבר מכירים אותם והייתם בהם ואפשר למצוא אותם בכל אתרי המלצות לטיולים בצפון איטליה, אבל אני אתן את התייחסות שלי בנושא הצילום בנקודות אלו וכן טיפים לצילום.

*בכתבה הזאת הצילומים נעשו עם: Nikon D800E + Nikkor IA 50mm f/1.4 + Nikkor 24mm f/1.8G

אגם גרדה מהחוף ממול מונטה באלדו (Monte Baldo) לקראת סוף יום

מוזיאון אפלא רומאו

הנקודה הראשונה היא קצת פחות נפוצה לביקור אך עדיין מומלצת והיא מוזיאון אלפא רומאו Museo Storico Alfa Romeo שנמצא במרחק נסיעה קצר משדה התעופה של מילאנו לכיוון צפון. לפני שאתם מרימים גבה על למה דווקא אלפא רומאו ולא פררי או למבורגיני אז הסיבה היא צילומית כמובן. מעבר לזה שמדובר על מוזיאון באמת מעניין גם למי שלא חובב מכוניות (כמוני) עם הסברים וסיפורים מעניינים מאחורי כל רכב, במוזיאון יש כל מיני רכבים מעניינים ומיוחדים שמעולם לא יצאו לפס ייצור המוני. חשוב מזה (לפחות לנו הצלמים), הוא הצילומים שאפשר להוציא במקום. דבר ראשון העיצוב הפנימי של המוזיאון יפיפה והושקעה שם המון מחשבה בעיצוב הפנימי וזה נראה היטב. רק לצלם את העיצוב הפנימי כבר יפה בפני עצמו. בנוסף לזה הושקעה מחשבה עצומה ותיכנון מדוייק להפליא בכל הקשור לתאורה, עם התייחסות לכל רכב וגם לחללים שבהם מטיילים בין המכוניות. מי שהקים את התאורה במקום השתמש בתאורה חכמה מאוד ונורות מיוחדות (מה שמראה על הבנה בתורת הצבע) אשר לא משפיעות על גוון הצבע של הרכב ואין שינויי צבע בעיקבות התאורה אפילו לא במהלך הצילום. גם זוויות התאורה ניבנו היטב והם מיצרות את כמות האור הרצויה מבלי לייצר החזרי אור שמפריאים לראות את הרכב ולמה אני מספר לכם את כל זה? מפני שהתאורה נפלאה בכל שטח המוזיאון ללא יוצא מהכלל, היא מושלמת לצילום! כאילו ומישהו חשב על כך שצלמים יגיעו למקום וירצו להוציא תמונות טובות. התאורה היא מצד אחד דרמתית שמייצרת הרבה קנטרסטים ועם זאת מספיק חזקה לייצר את כמות האור הדרושה לצורכי צילום תוך כדי שמירה על רכות נעימה לעין. את רוב הצילומים במוזיאון עשיתי על איזו 1250 ועד איזו 2000 שזה סביר מאוד בתנאי תאורה של מוזיאון וגם זה איזו מספיק נמוך שלא יווצר הרבה רעש של גרעיניות. התמונות כמעט ולא דורשות טיפול חוץ מפתיחת צל עדין מידי פעם בזכות התאורה שעושה את כל העבודה בשבילנו....במוזיאון פררי לדוגמה התאורה "טובה" מידי ומשעממת ולכן פחות מומלץ לצורכי צילום.

העיר העתיקה סירמיונה

העירה סירמניונה (Sirmione) שיושבת על שפת אגם גרדה (Lake Garda) בצפון איטליה היא עיירה קטנה שנעים לטייל בא (והיא גם נקודת מוצא טובה לטיולים מסביב לאגם גרדה) אין הרבה מקומות מעניינים במיוחד לצלם בא חוץ מאשר בעיר העתיקה שלה שנמצאת בגבולות מצודת סקליג'רו (Castello Scaligero) אשר יושבת על מוטות עץ גדולים ממש כמו ונציה שעליה נדבר בהמשך. המצודה היפה הזאת מלאה בתיירים ואי אפשר לצלם בכל מקום בחופשיות ובטח אם מגיעים בסוף השבוע אבל גם אם תגיעו בסוף השבוע תוכלו למצוא משהו מעניין לצילום. הטירה עצמה מבחוץ היא מבנה בעל קירות ישרים ולא מעניינים לצילום במבט ראשון אך אם תסתכלו היטב תגלו שאפשר להוציא מהקירות האלא צילומים של קווים נקיים על רקע מים כחולים וצלולים שיגרמו לכם לרצות לקפוץ פנימה לשחיה במקום לצלם. אבל תחזיקו את עצמכם כי ציוד הצילום יכול להרטב לכם וחבל. בתוך העירה עצמה (שמלאה בכמות גלידריות חריגה במיוחד וגלידות טעימות במיוחד), יש כמה נקודות חן לצילום, כמו קיר הבוגונביליה המפורסם והמרשים וגם הקיר שמולו, וחוף האגם עם הברבורים המרשימים שלו (חלקם מנסים לנשוך את המצלמה והעדשה אז תשימו לב לציוד). בהמשך הרחוב לכיוון מערב וקרוב לחוף ישנה כנסיה מרשימה לצילום מבפנים, ועל אף שמבחוץ גם היא כמו הטירה לא מרשימה היא בהחלט מאפשרת למצוא כמה נקודות נקיות לצילום. העיר העתיקה הזאת מאפשרת הליכה לכל אורך חצי האי, ממש עד קו המים, ומומלץ לעשות את המאמץ הזה ולהגיע לשרידים הארכיאולוגים שבין העצים הגבוהים בקצה חצי האי. אפשר גם (ואף מומלץ) לקחת סיור בסירה מסביב לחצי האי ,ומשם לתפוס עוד כמה זויות צילום יחודיות מהמים לקו החוף. (אני ממליץ לקחת עדשת 50 מ"מ או 35 מ"מ לצורך צילומים מהסירה ומהירות סגר של לפחות 1/500 על מנת לשמור על תמונות חדות ולא מטושטשות. בתוך העיר העתיקה עדשה רחבת זווית של בארך 24 מ"מ תתאים יותר לצילומים מעשר עדשה בארוך מוקד סטנדרטי או טלסקופי)

מפלי ורנונה ואגם טנו

שתי הנקודות האלו נימצאות בצפון אגם גרדה. אני אתחיל עם מפלי ורונה (Cascate Del Varone). המפלים (שחייבים להגיע אלייהם דרך הכביש המערבי של האגם מפני שזה כביש מדהים ביופיו, שעובר דרך מנהרות מרשימות עם קשתות שאפשר לראות דרכם את האגם, והוא משהו שאסור לפספס), הם מרשימים מאוד ומאוד נהנתי בהם. הם מוארים בצורה יפה שמעצימה את יופיים. על אף שכדאי לבקר בהם הם לא מתאימים לצילום בגלל רסיסי המים הרבים שמונעים צילום בכל צורה שהיא. רסיסי המים מגיעים בתוך פחות משניה לעדשה ולא מאפשרים לראות כלום. אבל אם מתחשק לכם לראות משהו יפה אז תגיעו לשם זה שווה את זה.

משם נסיעה צפונה בכביש פתלתל ויפיפה ותוכלו להגיע לאגם טנו (Lake Tenno) שבאחד מהביקורות שקראתי עליו באינטרנט מישהו רשם שזאת סתם שלולית בוץ. ובכן, אם כך, זאת שלולית הבוץ היפה ביותר שראיתי בחיי ונראה לי שהייתי שמח גם לקנות בית ליד שלולית בוץ נחמדת זו. האגם אכן לא גדול במיוחד ואפילו קטן, שזה דווקא לטובה מפני שאפשר בקלות ללכת רגלית מסביב לכל האגם ולתפוס את כל זויות הצילום בכל נקודה. ישנו גשר תלוי לעבור מעליו אך היו הרבה אנשים ולא התאפשר לי לצלם אותו כמו שרציתי. המים באגם בציבעי טורקיז- כחול עדינים, ואין צורך בחצובה לייצר תמונות של מים חלקים, כי הם חלקים מטבעם. הירוק שמסביב לאגם משתלב היטב בתוך גוון המים בתמונה, וכמעט ואין צורך בעיבוד תמונה לאחר צילום. עם אתם עם פילטר מקטב אז כמעט וכל מה שצריך זה ללחוץ על הכפתור והטבע יעשה כבר את שלו. לאגם אני ממליץ להגיע עם עדשה רחבת זווית שאם רוצים לטפוס את ההרים הם יהיו בפנים. עשיתי כמה "צילומי תקריב" בעזרת עדשת 50 מ"מ אבל לא היה צריך משהו טלסקופי יותר מעדשה באורך מוקד סטנדרטי

ונציה

האם באמת אפשר לחדש למישהו על ונציה? זה הדבר הראשון שעלה לי לראש לפני שהתחלתי לכתוב. אומנם אני לא יכול לחדש על נקודות הצילום בעיר אבל יכול לתת עצות על כיצד לצלם בעיר המופלאה הזאת שיושבת על מילוני מוטות עץ שתקועות עמוק בתוך האדמה ומעליהם פלטות שיש, ועל פלטות אלה כל העיר בנויה...מטורף.

הצילום בונציה קשה בשנים האחרונות בגלל עומס התירים שעבר כל גבול כבר ממזמן, ואת רוב המבנים בכלל אי אפשר לצלם מפני שיש מטיילים בין הצלם לבין המבנה. אני יכול להגיד לכם שאם מגיעים במהלך השבוע ולא בסוף שבוע אז יש טיפה פחות מטיילים. לא שינוי ענק אבל עדיין טיפה יותר קל. עם זאת, מקומות מפורסמים כמו הגשר (Ponte Di Rialto) שכל כך מלא בתריים שאי אפשר לעבור אותו מבלי להדחף ולהתחכך כבר לא אפשרי לצילום, וגם כמובן כיכר סאן מרקו (Piazza San Marco), שקשה למצוא נקודה שבה אין ראשי אנשים שלא נכנסים לתמונה. גם הרחוב הראשי בדרך לשם לא אפשרי לצילום בשום צורה שהיא, גם לא במהלך השבוע. הבזיליקה של מריה הקדושה (Basilica Senta Mario) גם כן הייתה עמוסה לעייפה ולא התאפשר לי לתפוס נקודת צילום מכובדת מספיק. אז מה כן אפשר לעשות כצלם בונציה? דבר ראשון הוא לצלם בשעות החשכה, שאז כמות התירים פוחתת משמעותית מפני שהרוב יוצאים משם ומי שנשאר אלא התריים שנישארים לישון במקום (כמות האנשים שגרים שם בצורה קבועה ירדה בעשרות אחוזים ובודדים נישארו לגור שם). דבר נוסף שאפשר לעשות הוא ללכת ברחובות הקטנים במקום ברחובות הראשיים, ולמעשה לעקוף אותם, ועל ידי כך למצוא נקודות צילום שקטות יותר. אפשר גם לצלם מתחת לגשרים ולהתקרב לקו המים במקום לצלם באמצע הרחוב, שזה קשה יותר. ונציה היא לא המקום לצלם אנשים שיושבים בבית קפה בצורה מעניינת מפני שכולם תיירים שנראים כך גם בצילום עצמו. הייתי ממליץ גם לקחת מקום לישון במקום ולהיות שם כמה ימים על מנת באמת להכיר קצת טוב יותר את נקודות החן הפחות מוכרות, ושקשה לגלות אותם בביקור של שעות ספורות בלבד.

דבר נוסף שמומלץ לעשות זה לקחת את קו 12 ולהגיע לאי התחרה האי בוראנו (Isola Di Burano) עם הבתים הצבעוניים  שגורמים לו להראות כמו משחק ילדים. זהו האי הפחות מטוייל מאי הזכוכית ולכן קל יותר לצלם בו. בנוסף לזה, עדיף להגיע אליו בשעות הצהריים המאוחרות, כשהתיירים בדיוק יוצאים ממנו. אני הייתי בו עד סוף היום וזה אפשר לצלם יותר בנחת ופחות תחת עומס, וגם שם השתדלתי לקחת את הרחובות הקטנים יותר. זה אומר אומנם לעבוד על איזו גבוה יותר, אבל לא בצורה משמעותית, ועבדתי באיזו 160 ועד איזו 800 שזה סביר לחלוטין. הדרך חזרה משם בסוף היום דורשת לחזור במונית דחוקה מאוד וצפופה אבל זה שווה את הצילום.

*כל הצילומים ביום הזה נעשו עם עדשה רחבת זווית מפני שהסביבה הצילומית דחוסה (הרחובות צרים) מידי לעדשה סטנדרתית

סיכום

במהלך הכתבה התייחסתי לא רק לנקודות הצילום אלא גם לעדשות הרצויות. אני ממליץ לכם ללכת לא רק לנקודות אלו, אלא לראות אותן כקו מנחה לכיצד להתייחס לנקודות צילום, ולהבין מה "נכון" לראות בראיה הצילומית שלכם. כמו וכן להבין כי יש צורך בציוד הנכון למקום הנכון, וכי אין צורך כל הזמן לסחוב ציוד רב על הגב ללא סיבה, זה מעייף מאוד מהר ומוריד את חווית הצילום שהופכת במהרה למאמץ, במקום שנמשיך להינות מהכיף שבצילום. עוד צריך לקחת בחשבון שבאיטליה יש הרבה גניבות ותיק מלא בציוד צילום מושך אליו גנבים (הם אנשי מקצוע). ציוד הצילום היה אצלי בתיק צד שנראה פשוט, ולא נראה כמו תיק צילום שמושך את תשומת הלב, ובכל פעם היתה בו רק עדשה אחת, כך שגם אם היה נגנב הנזק היה צנוע יחסית. את ציוד הצילום סחבתי עלי שהוא ממולי ללא הפסקה. בכניסה לונציה ראיתי הרבה שלטים שמזהירים מגנבות שזה היה קצת מוזר. אני ממליץ לכם בחום מידי פעם לצאת מגבולות התיכנון שלכם וקצת "ללכת לאיבוד" מחוץ "לרחוב הנכון" או "הכביש הנכון" מפני שכך מגיעים לנקודות מעניינות לצילום. כמובן עיצרו בכל פעם כשמתחילים להתעייף, בשביל שתמיד יהיה כח לעוד קצת. כשמגיעים למצב שבו הולכים עד שניגמר הכח אז מתחילים לותר על נקודות יפות, וזה חבל, כי אתם לא תגיעו לשם שוב בשבוע הבא. תמיד תזכרו שלא משנה כמה אתם עייפים, מה שלא תצלמו היום לא בטוח שתצלמו מחר.