22 Dec
22Dec

ציוד הציוד שאני מחזיק ולמה

בכתבה הזאת אני אפרט את ציוד הצילום שאני מחזיק בו. מרמת תיקי הצילום לעדשות ועד הציוד הנלווה שאני מחזיק. הרעיון הוא לתת לכם הקוראים כיוון של מה צריך להחזיק ברגע שאתם כבר מתחילים להכוונן על תחום הצילום שלכם ובטח ברמת העבודה ואולי אפילו לראות מה חסר לכם בתיק או אולי לגלות שיש לכם קצת עודפי ציוד שהצטבר לאורך השנים שאתם יכולים להפתר ממנו

GFX + GF 63/2.8


תיקי צילום

אני מחזיק בשלושה תיקי צילום. הסיבה היא שלא בכל מצב אני צריך את התיק הגדול. יש פרוייקטים לצילום שאני צריך לסחוב איתי ממש את כל הציוד ויש פרוייקטים שאני צריך רק חלק מצומצם מהציוד ולהסחב עם ציוד מלא בתיק ששוקל המון זה חסר הגיון. המטרה שלי כצלם זה לקחת את מה שצריך ולא להראות כמה ציוד יש לי על חשבון כאבי גב מיותרים. אין שום כבוד להגיע לעבודה עם ציוד מלא מפני שזה מראה דווקא על חוסר מקצועיות להגיע עם סתם המון ציוד וזה לא מרשים אף אחד. זה נראה מוזר ללקוח לראות תיק ענק כאשר אני משתמש בעדשה אחת בלבד למטרת הצילום. כל התיקים שאני מחזיק בהם הם תיקי צילום של חברת Lowepro הסיבה לכך היא זמן חיים ארוך במיוחד. זמן חיי התיק לא נימדד בכמה שנים הבד מחזיק מעמד (אם כי ראיתי כבר תיקים קרועים אצל תלמידים) וגם לא כמה שנים הבד עמיד בגשם מפני שאחרי שלוש שנים כל הבדים מאבדים את העמידות לגשם מפני שחומר הציפוי הפנימי מתפורר מעצמו. עמידות של תיק נימדדת בכמה שנים חיים הרוכסנים, התפרים והאבזמים. אם אחרי שנה שנתיים הרוכסן כבר לא עובד אז התיק לא מספיק איכותי ולא מתאים לעבודה שלי שדורשת ממני ציוד עמיד. כל התיקים שלי הם מסדרת AW שזאת סידרת האיכות של היצרן


Lowepro Inverse 200 AW

אני חושב שזה שם התיק וזה תיק הצילום הכי ישן שאני מחזיק אצלי ואני אפילו לא זוכר מתי התיק הזה בכלל ניקנה. אני חושב שהתיק צריך להיות בין 15 שנה לפחות. זה למעשה תיק צד עם רצועת אגן רחבה במיוחד ומרופדת ואני קניתי אותו בשביל שאני אוכל להסתובב למרחקים ארוכים של הליכות בשטח מבלי להכביד על הכתפיים. לתיק יש תא גדול למצלמה ושתיים עד שלושה עדשות וזה בדיוק מה שאני צריך ליציאת צילום בשטח. יש לו גם תא קידמי עם רוכסן לציוד נילווה ויש אפשרות לשחרר/לפתוח חלקית את התא הקידמי ואז ניפתח שולחן עבודה חזק מאוד ויציב במיוחד על מנת להחליף עדשה או פילטר בהתאם לצורך. המדף שניפתח ממש עמיד ואני סומך עליו במאה אחוז וזה ללא ספק אחד הסיבות שלי לקנות אותו. כל הרוכסנים עובדים כמו חדשים לחלוטין כאילו והוא ניקנה אתמול. כל האבזמים תקינים ונראה שאין להם שום בלאי. הריפוד בתיק עדיין במיטבו כמו שהוא ניקנה. בגלל שזה תיק לשטח הוא עבר אצלי המון תלאות. טיולי שטח כמעט בכל מזג אוויר. חשיפה ממושכת לשמש מדבר קייצית שצורבת את הבד וזחילה במערות שליכלכו אותו בכל מקום אפשרי ובבוץ שהורס כל רוכסן ועדיין התיק הזה עובד ומתפקד. אני בשקט יכול להמליץ לכם לקנות את הדגם החדש שמחליף אותו. אם אתם מחפשים תיק עם זמן חיים ארוך זה התיק שלכם


Lowepro Toploader Pro 75 AW

תיק צד קטן יחסית שאני חושב שהוא אצלי בערך 10 שנים וזה התיק שאני משתמש בו הכי הרבה ולכן מצבו הכי קשה. גם התיק הזה כבר לא נימצא באתר היצרן אבל היצרן החליף אותו לדגם מאוד דומה. יש לו תא אחד למצלמה עם  שתי עדשות או מצלמה עם עדשה ופלש ויש לו מחיצה פנימית (שאני כבר לא זוכר או יודע איפה היא נימצאת מפני שאני לא משתמש בה שנים רבות) הוא מאפשר להכניס לתוכו מצלמת ענק ובזמנו הוא ניקנה שעבדתי עם גוף גדול מאוד (Nikon D610/D800E + Grip & Nikon D3X) אני מסתובב איתו בכל מקום אפשרי וכמעט בכל יציאת צילום אם זה צילום שטח ועד צילום אורבני או הגעה ללקוחות כאשר אני צריך עדשה אחת בלבד ובשיעורי צילום. יש לו תא קידמי שמתאים להחזיק בתוכו שני פילטרים ותא עליון לארנק וציוד נילווה כמו ציוד ניקוי לעדשות, עט ודברים קטנים. אני משתמש בו כל כך הרבה (לפחות פעמיים בשבוע לאורך כל השנים האלה) שהרוכסן העיקרי קצת מראה סימניי עייפות אבל מסיבה כלשהי עדיין עובד. זה נראה שהתיק מתקרב לסוף חייו אם כי אני כבר שלוש שנים אומר את זה ונראה שהוא עדיין חי ומתפקד כך שלא ברור לי מתי הוא באמת יפסיק לשתף איתי פעולה


Lowepro Magnum 400 AW

אני מקווה שרשמתי את שם הדגם נכון ושאני זוכר את שם הדגם נכון מפני שהפתק עם שם הדגם ניתלש לפני כמה שנים. אבל לרוב אני זוכר דגמים. התיק הזה כבר שנים רבות לא נימצא באתר היצרן והוא כבר ממזמן הוחלף לדגם אחר. זה אומנם תיק שאני לא משתמש בו כל שבוע אבל שאני משתמש בו אז אני עושה את זה עם כל הלב והוא עובד קשה יותר מכל שאר התיקים שלי ואי אפשר שלא לראות את זה עליו. הוא יצא איתי לימי צילום סטודיו אצל לקוחות דבר שלא הזיק לו, הוא יצא איתי לימי צילום קשים של כמה ימי שטח של הליכות ברגל במדבר והיה צריך "לספוג את קרקע המידבר הקשה בשיא החום או הקור. הוא היה איתי בטיולי שטח של כמה ימים בשלג ששם הוא ספג לחות רבה. הוא היה איתי בצילומי מערות לרוב כולל צילומי כמה ימים במערות בבוץ וסלעים חלקים לצילומים לאוניברסיטת תל אביב ולכן הוא נראה כמו שהוא ניראה. התיק הזה עבר בדיוק את מה שהגוף שלי עובר כאשר אני בשטח קשה. האמת שאני באמת לא מבין איך הוא שרד את כל זה ועדיין שורד. כל האבזמים עובדים בצורה מושלמת ואין אפילו רוכסן אחד שמראה סימניי חולשה . גם ידית הנשיאה עדיין מרופדות כמו חדשה והתפרים כולם יציבים ונראים כמו חדשים. למעשה אם הצבע לא היה ניראה כל כך רע אפשר היה לחשוב שזה תיק ניקנה אתמול וזה אחרי 12 שנה בערך של עבודה קשה מאוד שהוא נתן. זהו תיק גדול שמאפשר להכניס מצלמה גדולה עם חמש עדשות ולאורך השנים הוא החזיק מגוון של ציוד שהיה אצלי. כרגע הוא מחזיק בארבע עדשות בילבד וארבע פלשים בתוכו. יש לו תא פנימי לניירת, תא קידמי גדול לסוללות ועוד כמה שמה שתרצו. שני תאי צד גדולים למגוון גדול של פילטרים וציוד נוסף. הכל כולל הכל ניכנס פנימה לתיק הזה. אין לי שום דרך לדעת עוד כמה שנים התיק הזה ימשיך להתקיים מפני שהוא לא מראה שום סימניי חולשה. ללא ספק התיק הזה מיועד לאנשי מקצוע ולעבודה קשה כמו שהיה רשום באתר היצרן בזמנו ואני קניתי אותו בגלל זה


מצלמה ועדשות

Fujifilm GFX 50R

זאת מצלמת פורמט ביינוני עם 50 מגה פיקסל ועם טווח דינמי של 14 סטופים. כמות הפיקסלים בשילוב סנסור גדול מאפשרים הדפסות גדולות ובאיכות גבוהה. הטווח הדינמי הגדול מייצר קבצים עשירים מאוד במידע מה שמאפשר לסחוט מהקובץ כל מה שתרצו גם במצבים של Highlight קיצוני וכן צל קיצוני בצילומי לילה. למעשה כמות המידע שאני יכול להוציא מהקובץ הוא כל כך עצום שאני כבר לא עושה HDR כבר כמה שנים מפני שאין צורך כל מה שצריך זה לייצר "צילום אמצע" וכל שאר המידע נימצא כבר בתוך הקובץ עצמו ששוקל 110 מגה אבל בזכות זה גמישות הצילום שלי רבה. הגוף עמיד בגשם קל, אבק ובלחות כמו שצריך להיות למצלמה מקצועית והוא עשוי שילדת מגנזיום מלאה (בחלק מהגופים יש שילדות מגנזיום בחלק האחורי ועליון בילבד) כמובן שבגלל שזה פורמט ביינוני צריך עדשות באיכות גבוהה במיוחד אבל זה המחיר שחייבים לשלם. זהו גוף מקצועי שאני לא יכול לעבוד בלעדיו. ללכת אחורה זה כמובן לא אפשרי ובעתיד שאני אחליף אותו אני מאמין שזה כבר יהיה לפורמט ביינוני של 100 מגה פיקסל להגדיל את איכות התמונה. אני לא יכול להגיד לכם שאני ממליץ עליו לכל מי שמצלם אבל אני כן יכול להמליץ עליו לכל מי שצלם מקצועי ומחפש איכות מעל הכל או לצלמי אומנות שצריכים קבצים שמאפשרים הדפסות גדולות או תצוגת איכות על מסכי ענק בגלריות עדשות אני עובד עם גוף פורמט ביינוני ולכן חייב לעבוד עם עדשות איכות. העדשות מתאימות לעבודה עם הגוף הזה ואני נימנע מלהתפשר על איכות העדשות. מה עוד שזה גם ככה לא ממש אפשרי. עדשות לא באיכות גבוהה במיוחד ייצרו תמונות לא חדות ומתושטשות. כך שאין אופציה אחרת. זה הקנס שמשלמים על צילום בגוף פורמט ביינוני. אני מחזיק בסך הכל ארבע עדשות שהם מתאימות לעבודה שלי בתחום הצילום שאני עוסק בו. את כל עדשות הצילום ספורט או בעלי חיים מכרתי לפני שנים וכך גם את גוף הצילום שהיה מיועד למטרה הזאת


Fujinon GF 63mm f/2.8

עדשת פורמט ביינוני עם אורך מוקד שווה ערך לחמישים מילמטר (אורכי המוקד כמו שאתם יודעים מחושבים ביחס לפול-פריים) אורך מוקד קלסי שמאפשר לי לצלם באותה הזווית ראיה שאני רואה או לפחות קרוב מאוד אליה. העדשה משמשת אותי ברוב הצילומים לא רק בגלל זווית הראיה אלא גם בזכות האופטיקה שלה. אין שום בעיות פיסיקליות בולטות לעדשה ובנוסף לזה העדשה נטולת עיוות כמעט לחלוטין מה שמאפשר לצלם איתה באמת הכל. הקונטרסט/רזולוציה שהעדשה מעבירה כה גבוהים (יחד עם החיישן) מאפשרים לעשות קרופ של 50 אחוז ועדיין לקבל תמונה טובה. בגלל גודל הסנסטור וכמות הפיקסלים בצמצם  עומק השדה של 2.8 שווה ערך לצמצם 1.4 מה שמאפשר לי להגיע לעומקי שדה רדודים מאוד. אומנם כמות האור הניכנסת נישארת שוות ערך לצמצם 2.8 אבל זה המצב בעדשות פורמט ביינוני לרוב. מה שמחפה על כמות האור הקטנה הוא גוף המצלמה שמאפשר עבודה באיזו מאוד גבוהה. זאת העדשה הכי טובה שיש לי ושאני משתמש בה ברמה שבועית


Zeiss Milvus 100mm Macro f/2.8 for Canon

עדשת מקרו שמיועדת לסנסור פול-פריים של 80 מגה פיקסל. היא לא מספיק חדה לפורמט ביינוני אבל מספיק חדה למטרה שלי ברמת העבודה ועם צמצם סגור מקבלים תמונות חדות במיוחד. עם צמצם פתוח יש קצת חוסר חדות אבל בצילום מקרו הרי מלכתכילה לא עובדים עם צמצם סגור כך שזה לא בעיה. בגלל שזאת עדשה שמיועדת לפול-פריים יש צורך לעשות קרופ קטן לאחר הצילום. אבל בזכות זה שהעדשה מיועדת לקנון זנב העדשה רחב יותר והקרופ לא דרמטי בכלל. אני משתמש בה מצילומי מוצר ועד צילומי חפצים/עצמות לאוניברסיטת תל אביב (ליחידה לחקר האדם הקדמון). לעדשה יש יחס רזולוציה/קונטרסט גבוהים מאוד והיא מייצרת תמונות נהדרות. אני עובד עם מתאם עדשה שמאפשר חיבור שלה לגוף שמאפשר שליטה על הצמצם  ומדידת חשיפה. השליטה בצמצם היא חשובה מאוד (בעדשות ניקון אפשר לשלוט בצמצם מהעדשה עצמה) ומדידת החשיפה היא סתם דבר נחמד שיהיה אבל לא באמת חשוב. בנוסף לעדשת המקרו הזאת אני מחזיק גם בזוג טבעות הארכה לצילום אובייקטים קטנים במיוחד בתחום המקרו שאיתם אני לא עובד הרבה אלא רק שבאמת צריך


Lowa Zero-D GFX 17mm f/4

עדשה רחבת זווית מאוד ומייצרת רוחב זוית של 113 מעלות שזה סופר רחב והיא נקנתה לראשונה לפרוייקט צילום לאוניברסיטת תל אביב למחלקה לחקר האדם הקדמון. העדשה אפשרה לי לצלם דברים ספציפים שנדרשתי לצלם ורחבת זוית קיצונית הייתה הכרחית לעבודה. ללא קשר לפרוייקט הצילום הזה אני משתמש בא גם לצילומי ארכיטקטורה וצילום נוף. רוחב הזוית של העדשה אינו מאפשר להרכיב פילטר על העדשה מבלי לראות הצללות בפינות התמונה אבל לרוב אני לא צריך פילטרים. העדשה מייצרת עומק שדה של צמצם 2.8 (בגלל גודל הסנסור וכמות הפיקסלים שלו) וזה עומק שדה מספיק רדוד לעבודה שלי. כמות האור הנכנסת היא אומנם משתווה לצלם 4 אבל ברוב העדשות רחבות הזוית לפורמט ביינוני יש צמצם של 4 ככה שזה לא כזה מוזר וחריג. העדשה לא כבדה מידי ביחס לעדשת רחבת זוית לפורמט ביינוני והיא שוקלת רק 830 גרם. היא עשויה כולה אלומניום ומאוד קשוחה. אין פוקוס אוטומטי לעדשה ואין מגעים אלקטרונים מה שאומר שאני עובד עם פוקוס ידני ומודד חשיפה לבד דרך העיינית. אבל זה לא קשה מלכתכילה לפקס ידנית עם רחבת זוית כך שזה לא באמת משנה


חצובות

יש לי שתי חצובות של Manffroto מדגם X190 + 190  לשני הדגמים האלה אני הרכבתי ראש שלושה זויות שמתאים לצילומי סטודיו, נוף, אדריכלות וצילומי מעבדה ומחקר מדוייקים. שתי החצובות האלו בני יותר מעשר שנים ועדיין עובדות היטב. לשתיהן יש יכולת לשכב על הריצפה לקבל זוית צילום ממש מגובה הריצבה ברמה של ס"מ בודד מעל הקרקע ולהכנס לזיות צילום יחודיות כך שאפשר לצלם הכל מכל מקום. הם גם מסוגלות להגיע לגובה שמאפשר לי לצלם בעמידה כלפי מעלה ללא הצורך להתכופף. הם כבדות יציבות במיוחד. יתרון נוסף שיש לשתיהן הוא ששני רגלים מצופים בגומי מה שמאפשר אחיזה טובה גם בתנאי גשם וגם לא מקפיא את האצבעות בצילומי שלג או קור רב. חצובה נוספת שיש לי היא חצובה של חברת Hama Star Mini Mini בגדול החברה לא מייצרת חצובות טובות מידי אבל החצובה הזאת מדהימה והיא תמיד זרוקה אצלי בתיק. היא עולה אולי 40 שקל והיא בגודל של 10 ס"מ לכל היותר הסיבה שאני מחזיק אותה שהיא מסוגלת להחזיק משקל של 5 קילו עליה וזה הופך אותה לחצובת חרום מעולה ובמשקל זעום


אקססוריז

מטליות לניקוי עדשות, מכחול משיער טיבעי לציור שמשמש לניקוי חול מהעדשה, מטליות לחות של חברת צייס לניקוי רסיסי מלח מהפילטרים וכן נייר אורז. אני תמיד מחזיק איתי דף ועט לכתיבת הערות במהלך הצילומים, גומיה עבה (שעזרה לי יותר מפעם אחת) ופלסטר שגם הוא דבר שעבר שימוש (אני כמובן מחליף אותו אחרי שימוש חחח) כמובן סוללות נוספות ופילטרים, יש עלי תמיד כרטיס אפור ובצילומי רפרודוקציות גם כרטיס של טבלת צבעים. יש לי ארבע פלשים של Fujifilm X-500. יש לי גם תמיד עוד שני כרטיסי זיכרון נוספים בנוסף על הכרטיסים שיש לי. כמו שאתם רואים אני מחזיק הרבה ציוד נילווה. אבל זה לא נימצא בתיק בכל יציאת שטח ואני מביא את מה שאני צריך למטרות צילום. אבל את הכרטיס האפור, ציוד הניקוי, עט ודף, גומיה ופלסטר תמיד יש עלי


סיכום

שעברתי על הכתבה פתאום ראיתי שזה נראה שאני משתמש בציוד ישן. על כל דבר כמעט רשמתי שהציוד בין עשר שנים ויותר. הסיבה לזה שהציוד עדיין תקין וללא שום תקלות. תמיד תזכרו שציוד איכותי מחזיק מעמד ולכן צלמים מקצועיים קונים כזה ציוד. אני לא יכול להגיע ליום עבודה עם חשש תמידי (בטח לא בצילומי שטח של כמה ימים למטרות עבודה) שהתיק יתפרק לי או שהחצובה לא תפתח. תופעת לוואי של ציוד איכותי זה זמן חיים ארוך. האם גם אתם צריכים לקנות כזה ציוד שמחזיק שנים? קשה לי לענות לכם על זה. בגדול יש משהו נחמד בלהתחדש כל כמה שנים עם תיק צילום חדש אבל אם נימאס לכם להסתובב עם ציוד מתפרק אז כדאי להשקיע פעם אחת ולתמיד.

***לכל שאלה והתייעצות בנושא ציוד אתם תמיד מוזמנים לפנות אלי

GFX + GF 63/2.8 


GFX + Lowa Zero-D GFX 17mm f/4


 GFX + Zeiss Milvus 100mm Macro f/2.8 for Canon


 GFX + Zeiss Milvus 100mm Macro f/2.8 for Canon


 GFX + Lowa Zero-D GFX 17mm f/4



הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.