ציורי מערות אומנות או שפה?


23 Sep
23Sep

ציורי מערות אומנות או שפה?

"ציורי מערות הם ראשית האומנות". כמה פעמים שמעתם את זה? הרבה פעמים. למעשה גם אני שמעתי את זה לאורך השנים, ועל הידע הזה גדלתי. לפני מספר שנים ניתקלתי במחקר מעניין בנושא, וגיליתי שלא כל מה שאומרים לנו הוא גם נכון (רגע, רגע, אני לא מדבר על קונספירציות רק על ציורי מערות). ציורי מערות אמנם נראים לנו כמו יצירות אומנות, ובצדק, מפני שאנחנו רואים אומנות בכל מקום, אז כמובן שגם ציורי מערות, בני אלפי שנים, הם אומנות. אחרת, למה שיקראו להם "ציורים". נכון? אז זהו שלא נכון. מפני שאחת הסברות מדברות דוקא על שפה, כמו כל שפה אחרת, רק שזאת שפה ש"מדוברת" על ידי ציורים ולא בצורה ורבלית. בדיוק כמו שכתב החרטומים הוא שפה כתובה ללא אותיות.

ציור מערות


ההתחלה

ציורי המערות הראשונים הם ברובם בני 40,000 שנה ועד 10,000 שנה. כך לפחות ידענו עד תחילת שנות האלפיים, אז התגלו כמה ציורים בני מעל לארבעים אלף שנה, ובשנת 2018 נמצאו ציורי מערות בני 64,000 שנה לארך (דרך אגב אפשר למצוא ציורי אבן בני 40,000 שנים באזור מצפה רמון. מי מכם שהגיע לסדנאות הפרטיות שלי במצפה רמון אז מכיר אותם). אחד הדברים המעניינים בציורי סלע, זה שהם לא נמצאו רק במקומות שגרו בהם. למה זה מעניין? מפני שאם אני שם תמונה על הקיר בבית שאני גר בו זה יהיה הגיוני, אבל אם אני שם תמונה סתם על איזה צוק כאשר במקרה עברתי במקום זה יהיה מוזר קצת. זה בדיוק מה שקורה עם ציורי הסלע, שהם לפעמים נמצאו במערות זמניות או "מערות מעבר", ששם פחות הגיוני להשאיר ציורים על הקיר, ולמעשה לעשות את כל המאמץ הגדול של יצירתם. אז למה עשו אותם? שאלה זו הטרידה כמה שעות שינה ואולי שנים מהחוקרים, ועם השנים והמחקרים שהלכו והתקדמו, והידע שהלך והצטבר, הבינו שציורי הסלע הם יותר מקישוט הקירות, למעשה הם בראש ובראשונה היו למטרות של תקשורת וצורך טקסי דת.

ציור מערות


בואו ננסה לדמיין תקופה בה השפה הורבלית לא היתה מספיק מתקדמת, והיכולת להעביר מידע מאחד לשני בתוך השבט היא לא מושלמת, ויותר מזה, היכולת להסביר לשבט מורכבת וקשה עוד יותר מפני שכל אחד מדבר בניב/צלילים קצת שונים, מה שיוצר קצרים בתקשורת ובעיות יותר מפעם אחת. אפילו כיום, שהיכולת הורבלית שלנו כל כך עשירה, אנחנו עדיין ניכנסים לויכוחים מידי פעם רק בגלל חוסר הבנה קטן שמייצר קצר תיקשורתי. אז תארו לעצמכם איזה חוסר הבנה יהיה מול שבט אחר שלא מבין מה אתם אומרים, וגם שאר השבט שלכם לא בהכרח מבין. נשמע מסובך לדבר אחד עם השני בעזרת הבעות פנים וקולות. בצדק, זה אכן מסובך. אחת הדרכים הטובות להסביר לצד השני מה שאני רוצה להגיד, הוא לצייר להם ציור. אם הציור יהיה פשוט בצורה מספקת, אז זה יהיה ברור מספיק לצד השני. כמובן שאני לא אסביר דברים מורכבים בעזרת ציור על קיר המערה (יהיה מצחיק לגלות מטריצות בנות ארבעה מימדים יום אחד בעתיד על קיר מערה בצרפת חחח), אבל להסביר את שיטת הציד של השבט שלי, או להסביר לחברי השבט כיצד לצוד את הדב, יהיה נכון, פשוט יחסית, ואולי אפילו קל, על ידי ציור ותנועות ידיים. יהיה נכון גם להסביר לשבט השכן כמה חברים אנחנו בשבט אם נצייר את כל כפות הידיים של חברי השבט על הקיר של המערה. נוכל גם לצייר יותר מידי כפות ידיים על מנת לגרום לשבט השני להבהל מגודל השבט שלנו ולפחד לתקוף אותו. אפשר להביא עוד דוגמאות, אבל אתם כבר הבנתם את הרעיון.

אז כמו שאתם רואים, ציורי סלע הם לא אומנות הם בסך הכל תקשורת, הם שפה ראשונית ובסיסית בין בני אדם. הקשר לאומנות אמנם נמצא שם בפנים, אבל הוא לא יותר מתופעת לוואי של הצורך לדבר בתקופה שעוד לא הומצאו המילים. עכשיו נשאלת השאלה, מתי ציורי הסלע הפכו לאומנות שהיא מעבר לשפה. את זה אי אפשר לדעת בודאות. הגיוני יהיה שזה קרה כאשר שאומנות נוספת הופיעה - ייצור תכשיטים. לפני בערך 40,000 שנה הופיעו התכשיטים אצל האדם הקדמון וזה לא קרה בו זמנית בכל המקומות, ובגלל שתכשיט הוא לא שפה, אפשר לצאת מנקודת הנחה שגם ציורי הקיר עברו לשלב הבא והתחילו להיכנס לתוכם גם יצירות אומנות, שתפקידן היה להתבטא בדיוק כמו שהאומנות עושה כיום. מההיגיון שלי אני מאמין שציורי קיר שהם מעבר לשפה התחילו במערות קבועות יחסית, ולא כאלה שעברו בהן רק ללילה אחד. אם כי אפשר גם היום לראות ציורי סלע שנעשו על ידי אנשים שעברו לכמה דקות, כמו על קירות הקניון האדום שמלא באנשים שרשמו את שמם על הסלע. מעניין מה ארכיאולוגים יחשבו על זה עוד כמה עשרות אלפי שנים? צוק שלם שרשום בכל סנטימטר רבוע המון שמות של סתם אנשים שטיילו במקום?

ציור מערות


סיכום

כמו שאתם כבר מבינים ההגדרה לאומנות משתנה עם הזמן, וכך גם ההבנה שלנו על מתי התחילה האומנות. גם האומנות בתחום הצילום התחילה הרבה אחרי שהצילום הומצא, כיום אנחנו יודעים התחיל הרבה מאוד שנים לפני הצילום המפורסם של Nicephore Niepce שנעשה בתחילת המאה ה-19. למעשה כבר בתחילת המאה ה 18 מדענים הצליחו לייצר תגובות כימיות בין חומרים שונים (בין היתר גיר עם חומצאה חנקתית) אחד מהם היה Johann Heinrich Schulze, רק שהניסויים שלו לא השתמרו ויתכן מאוד שהיו גם לפניו.

לדעתי אחד הדברים היפים באומנות היא שאין לה מטרה של ממש (לפני שכל היוצרים קמים עלי, תזכרו שגם אני עוסק בזה), ואני מתכוון לזה שאין לה תרומה לקידום של האנושות, רק קידמה אישית. כמו שאוכל גורמה לא קידם את האנושות מבחינה טכנולוגית, רק יצר שינוי תרבותי שקשה לדעת עד כמה הוא באמת תורם (קשה גם למדוד את זה). בפעם הבאה שאתם הולכים לגלריה או למוזאון הסתכלו על היצירה שמולכם ותזכרו עד כמה אחורה בזמן אפשר לצעוד לנקודת ההתחלה של האומנות של האנושות ותגלו שאומנות היא דבר מופלא, מרתק ועתיק הרבה יותר ממה שזה נראה.

Rong Rong’s



22Apr
הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.