האם יש קשר בין הפרעות אישיות לאומנות?


 

האם יש קשר בין הפרעות אישיות לאומנות?

כמה פעמים שמעתם את המשפט "כל האומנים משוגעים" או "כל האומנים עושים הצגה להיות מוזרים בכח". האם הדבר הנכון? האם באמת יש קשר? האם יש צורך בקושי נפשי על מנת ליצור או הדחף ליצירה? או שזה הכל הצגה של אומנים להציג את עצמם כשונים משאר החברה על מנת להבליט את עצמם?

Dieter Appelt


אני חושב שאכן חלק מהאומנים עושים סוג של "הצגה", אם כי זאת הצגה שמגיעה משום מקום אלא יותר הקצנה של התנהגות שקיימת בבסיסה בעיקבות משהו במבנה האישיות.

***אני מרשה לעצמי להשתמש במונחים כמו הפרעות אישיות אפילו שאני לא פסיכולוג ולא מתיימר להיות כזה. וזה כתוצאה ממה שיצא לי לקרוא בנושא. פסיכולוגים ואנשי מקצוע בתחום מדברים בצורה ברורה על כך שאומנים מהגדולים בעולם והאומנים שלא הצליחו להתפרסם ,כאנשים אשר סובלים מהפרעות אישיות. ולכן אני אשתמש במונחים של אנשי מקצוע ומתוך הידע שלהם בתחום, ולא מתוך הבנה מלומדת בתחום.

אם מסתכלים לאורך ההיסטוריה על האומנים המפורסמים בעולם אפשר לראות שלכולם, או לפחות, לרובם הגדול ביותר היו בעיות נפשיות. ואן גוך אשר היה מאושפז בבית חולים פסיכיאטרי כמה פעמים במהלך חייו בגלל דיכאון ועוד קשיים נוספים ולבסוף ירה בעצמו. הצייר מארק רוטקו. אשר התאבד מדיכאון בגיל 67. הצלמת האיטלקית פרנססקה וודמן שהתאבדה בשנות העשרים לחייה בגלל דיכאון ואהבה נכזבת. הצייר דאלי שסבל ממספר הפרעות אישיות. צלם הנוף האמריקאי אנשל אדאמס. שגם עשה כמה פריצות דרך בעולם הצילום. סבל מפוסט טראמה מילדות. ג'ים מוריסון סולן להקת הדלתות וסולן להקת נירוונה שמתו ממנת יתר. צלם המלחמות לרי בראון שרדף אחרי הקירבה למוות עד מותו בגיל 45. הפסנתרן סרגיי רחמנינוב שסבל ממצבי רוח דיכאונים. הצלם גאן סודק (Jan Saudek) סבל מפוסט טראומה בגלל מה שמשפחתו עברה במהלך השואה. ואני יכול להמשיך עם דוגמאות נוספות מכל העולם ותחומי האומנות לאורך של עשרות דפים. למעשה אני לא יכול לחשוב על אומן גדול אחד שלא סובל מבעיות נפשיות שמפיעות על היצירה שלו.

Francesca Woodman


האם זה אומר שאכן יש צורך בהפרעות אישיות על מנת ליצור?

אני לא בטוח שהתשובה צריכה להיות אוטומטית כן. אבל אני חושב שצריך להיות קשר חזק בין השניים. והסיבה היא שאלת ה"מדוע ליצור?" מה רע או בלצאת לרחוב ופשוט לחזור עם תמונות "יפות"? אז אני אתחיל בזה שאין שום דבר רע ב"צילומים יפים". אבל לשאלה מדוע ליצור התשובה היא מעמיקה יותר יותר. וזה מפני שאומנות או הצורך ליצור, הצורך להתבטא לא מגיע מתוך רצון ל"צילום יפה" אלא מתוך מצוקה פנימית. מתוך צורך להתבטא ולהוציא דברים החוצה מפני שאי אפשר עוד להשאיר אותם בפנים.

אומנים מתלוננים על הקושי בתהליך היצירה. תהליך היצירה הוא כמו טיפול פסיכולוגי אשר דורש נבירה פנימה. דבר שמעלה דברים לפני השטח לא בהכרח בצורה מבוקרת ומסודרת. זהו צורך לא נשלט וזאת הסיבה העיקרית שאומנים לרוב משתכרים פחות טוב משאר האוכלוסיה. הצורך להוציא לפעמים כה גדול עד שאי אפשר לעשות שום דבר אחר גם לא לעבוד. אומנים מתלוננים שלפעמים רק אחרי שמסיימים להוציא כמה דברים כאן ועכשיו אפשר לחזור לשיגרה. כאילו ומישהו או משהו שולט ברצונם ולכן גורם לסבל. ואיפה ההנאה מתהליך היצירה? ובכן מעצם התהליך אשר משחרר את מה שמעיק. בסוף פרוייקט יש רגיעה מפני שיש משהו אחד שמעיק פחות.

אחד הדברים שאני אומר לתלמידי האומנות שלי: "שאומן הולך לטיפול פסיכולוגי יש יתרון גדול על מישהו שלא עוסק באומנות. מפני שאומן כבר אחרי התהליך הראשוני של הנבירה וההבנה של מה הקשיים ולמה. הבעיה היא שאצל אומנים הבעיה כה גדולה עד שההבדל מצתמצם לקו האפס."

Bill Henson


האם אין אומנים שלא סובלים מהפרעות אישיות?

קודם כל צריך לענות על השאלה מהו אומן. התשובה היא לא פשוטה בכלל. אומן הוא לא בהכרח מישהו מפורסם. רוב האומנים בעולם לא יהיו מפורסמים ולא ידעו על קיומם גם אחרי מותם. רובם הגדול עובדים ביינם לבין עצמם ועושים תערוכות בתדירות מאוד נמוכה אם בכלל. על מנת להציג ולעשות תערוכות צריך תקציב של אלפי שקלים וכמו שכתבתי מקודם לרוב האומנים יש קושי כלכלי. כך שאי אפשר לשמוע ולדעת על קיומם של רובם הגדול. בנוסף לזה עולם האומנות הוא קצת מוזר ואני אנסה להסביר אם כי לא בצורה מדוייקת כיצד או מה מגדיר "אומן".

אין הגדרה ממש ברורה. אבל אומנים מוגדרים כמו שהם על ידי מבקרי אומנות, אוצרים, בעלי גלריות ואמנים אחרים. חלק נוסף מההגדרה היא עצם תהליך היצירה ומה עומד מאחוריה. אפשר כמובן לריב על האם זאת הגדרה תקינה, ועוד יותר אם היא הוגנת. ובכן נכון או לא נכון כך מתנהלים הדברים ואני לא אכנס לעומק הקורה בנושא. אלא אני אעלה בעתיד כתבה נפרדת בנושא.

Diane Arbus

 

ועכשיו נחזור לשאלה האם אין אומנים שלא סובלים מהפרעות אישיות? הדרך להתבונן בזה היא הסתכלות על אומנים מפורסמים. כי אותם אפשר לבחון מהצד ומתוך הכרות איתם וממה שמפורסם עלייהם. וזה נראה שהאומנים הגדולים ברובם הגדול אכן מרגישים צורך להוציא משהו החוצה. ולפי דעתי האישית הם לא בהכרח סובלים מהפרעות אישיות. אבל כן מרגישים צורך "להגיד" "להתבטא" ולא פועלים מתוך צורך לייצר תמונה יפה ולא יותר.

Robert Mapplethorpe

 

 

Andres Serrano

 


הערות: השאר תגובה

* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.