צילום- המדיה החדשה. אומנות הסטודיו. חלק 2


צילום- המדיה החדשה. אומנות הסטודיו. חלק 2

כתבה זו מכילה תמונות עירום

כשמדברים על צילום סטודיו לרוב עולה תמונה של צילומי אופנה. אני אתייחס יותר לצד של האומנות בתחום צילומי הסטודיו, עם כי יש לי כבוד והערכה רבה לתחום צילומי הדוגמנויות, שדורש ידע רב בתחום הצילום, ודיוק בכל הקשור לתאורה. אך לא רק תאורה. מדובר פה בצוות שלם, הכולל עוזרי תאורה, מאפרים, יועצי אופנה. מלבישים ועוד, שבלעדיו אי אפשר להגיע לתוצאות הטובות ביותר. גם בצילום סטודיו בתחום האומנות יש צורך בידע זה, וברוב המקרים, גם כאן הצלם/ האומן משתמש במאפרים, עוזרי צלם ותאורה מורכבת. לפעמים מדובר על צוות גדול, שיכול לכלול פסלים ומעצבי תפאורה, ולפעמים מדובר על צלם בודד ממול האובייקט שלו.

הצילום בתחילת דרכו היה צילום סטודיו בלבד. הצילום התחיל בצילום של אנשים אשר הגיעו לסטודיו להצטלם. הסיבה לצילום בתוך חלל סגור ולא באויר הפתוח, נבעה מהקשיים הטכניים שהיו בתחילת הדרך. בגלל שהיה מדובר בחשיפות ממושכות, היה צורך שהמצולם ישב על כיסה עם תומך ראש מבלי לזוז במשך שנייות רבות. אך צילום האומנות היה כלי נוסף להביע את רצונות האומן, מלבד הציור. צילום הסטודיו המוקדם ביותר, לפחות שיצא לי לראות, הוא צילום של (Hippolyte Bayard) משנת 1840. בתמונה אנחנו יכולים לראות דמות אשה עירומה נשענת על משטח שבד הונח עליו. מה שמשלים את המשקל של הצילום, הוא כובע בצד שמאל. אומנם נראה שיש חלל גדול מידי בצד ימין, אבל אני מאמין שזה נובע מכך שהחשיפה לא היית תקינה, או שהצילום דהה ונהרס עם השנים הרבות, מכיוון אפשר לראות כי נעשו תכנון וחשיבה בבנית התמונה.


אחד הדברים שאני אוהב בצילום סטודיו זה האפשרות להתפרע ולעשות את כל מה שאי אפשר בצילום למטרות רווח. אומנות מלכתחילה לא נועדה למטרת רווח. זה לא אומר שאומנים לא שמחים להגיע למצב שהם מתפרנסים מהאומנות שלהם, אבל זאת לא המטרה הראשונית. אומנות מתחילה מהצורך להוציא דברים החוצה, מפני שכל זמן שהם בתוכנו הם מפריעים לתפקוד. ממש ברמה של חוסר שליטה. (ועל כך אני אפרט בכתבה האחרונה בסדרה זו צילום- המדיה החדשה. אומנות איפה להתחיל? חלק 3).
אהוד בנאי בשירו "מקרה קב"ן" שר:
"אתה מבין? אני, אני דוקא רציתי להיות חלק מהמערכת,
אבל הריח הזה של הברזנט עושה לי כאב חריף בקרקעית הבטן.
אני מרגיש...
אני מרגיש כאילו נפערת תחתיי תהום."

ובדיוק מתוך דברים אלו מגיעה האומנות, וצלמי סטודיו מתחום האומנות עובדים בדיוק מתוך התחושה הזאת, ויכולים לקחת את זה למקומות רחוקים.
ואכן יש לא מעט צלמי סטודיו שמתפרעים ולוקחים את זה לקצה. אחד האומנים הוא הצלם (Joel Peter Witkin) אחד הצלמים האהובים עלי. וויטקין עוסק בצילום "סטודיו בחוץ" וצילומי פנים. רוב עבודת הסטודיו שלו נעשת בסטודיו הפרטי שלו. מדובר על חלל ענק וצוות של עוזרי צלם בתחום התאורה, מאפרים, פסלים ומעצבי תפאורה. צילומי הסטודיו שלו מורכבים מאוד. אפשר לראות בני אדם חיים ונושמים בעבודות שלו, וגם גופות וחלקי גופות של בני אדם ובעלי חיים. אני יודע שזה נשמע נוראי, אבל הוא עושה את זה תחת שליטה מדהימה ובאומנות רבה.
ווטקין עוסק במוות וקשיי הגוף. הוא מצלם אנשים עם נכויות שונות וכן חלקי גופות. הוא משתמש הרבה בסימבולים מהאומנות הקלאסית על מנת לגעת בנושא הזמן. השליטה בתאורה היא עד הפסיק האחרון. כמות הצל וכמות האור מדוייקות בצילומים, עד הפרט הכי קטן, וניתן לראות זאת בכל תמונה. עוצמות האור נשלטות בידע רב וניסיון רב שנים. גם התפאורה מדוייקת להפליא. אין פרט אחד בתמונה שאין לו תפקיד. לעולם לא יקרה מצב שבו משהו נשכח או לא שמו לב אליו במהלך בניית הסט. סט צילומים ברמה הזאת לוקח כמה ימים עד כמה שבועות לתכנן עד הפרט הקטן ביותר, ואז לוקח כמה שעות לבנות אותו בפועל ולהכין את מערך התאורה המדוייק.
וכאן אנחנו יכולים לראות שצילום סטודיו אומנם מאפשר חופש פעולה כמעט ללא מגבלות, אבל יש לו מחיר, שכאשר אנחנו רוצים להוציא עבודה מורכבת, יש צורך בעבודה של עשרות ומאות שעות עבודה. עכשיו אולי תוכלו גם להעריך את העבודה הקשה המושקעת בצילומים אלו



 




 


שימו לב שבכל עבודה ועבודה הושקעה מחשבה רבה ותכנון רב. בצילום האחרון אפשר לראות כי אפילו הכבשים מוקמו בנקודה הנכונה ביותר בתמונה. אני לא יודע כמה זמן היה צריך להמתין עד שהכבשים יהיו שם, אבל ללא ספק היה צורך בסבלנות רבה. אפילו מחטי האורן הם לא רק במיקום הנכון, אלא גם בכמות הנכונה.

                   --------------------------------------------------------------------------------------------------------


צילום סטודיו יכול להיות גם פשוט יותר ואמפולסיבי, כמו בעבודות המלאות רגש של הצלמת המדהימה (Francesca Woodman). פרנשסקה עוסקת בפורטרט עצמי של ההתמודדות שלה עם עצמה. בצילומי סטודיו פשוטים, שמתבססים על תאורה פשוטה, שמבוססת ברובה על אור השמש, היא מצליחה להעביר מסר ברור וחד. עבודות "פשוטות" אלו מכות בצופה כבר במבט ראשון, ללא קשר לציוד הבסיסי. עם כל זה שהיא לא בונה תמונות מורכבות כמו ויטקין, אפשר עדיין לראות שליטה מדהימה בתחום האומנות וקמפוזיציות ברורות, אשר בזכותם הרגשות של פרנשסקה כה מובנות לצופה. היא צילמה את עצמה בעירום אך לא רק. בצילומי העירום שלה אנחנו לא ניראה ארוטיקה אלא רגשות חשופים. מטרת העירום בעבודות שלה הוא להוריד את כל המסכות ללא כל בושה ואגו. הסטודיו שלה נראה טרוד במחשבות ובקשיים לא פחות ממנה.
היא התאבדה בגיל 23 בעקבות אי הצלחתה להתפרסם באומנות ואהבה נכזבת

 

 


צילומי הסטודיו, על אף שמם, יכולים להיות גם בחוץ. מה שמגדיר אותם ככאלה הוא העבודה עם התאורה המלאכותית, הלבוש המתוכנן, ולמעשה כל דבר שנבנה במיוחד למטרת הצילום (שזה בניגוד לכל תחום צילומי הטבע, מנוף ועד לבעלי חיים וצילום מקרו). דוגמה טובה לכך היא צלמת מאוקרינה שעושה דברים מאוד יפים ויצירתיים בתחום, וזאת הצלמת (Katerina Klio). קטרינה עוסקת בצילום מודליות עם דגש על איפור, ועוד יותר על תלבושות אשר הושקעו בהם מאמץ רב. כמו וויטקין גם היא משקיע זמן רב בהכנת התפאורה, כמו שניתן לראות מהצילומים שלה, ועובדת עם צוות של אנשי מקצוע ברמה הגבוה ביותר בתחומי התלבושות, התפאורה, עיצוב השיער והאיפור. השליטה שלה בתאורת סטודיו, בצילומי שטח ובתוך חלל הסטודיו, היא מרהיבה. מה שאני הכי אוהב בעבודות שלה זה התלבושות, שאת חלקן לוקח ימים רבים להכין, וכמובן האיפור שנעשה בצורה מדוייקת לנושא המצולם וללבוש. למעשה היא מכינה סט שלם של ביגוד ותפאורה, כולל עיצוב שיער עבור כל תמונה בודדת. עבודה כזאת היא דבר נדיר בתחום הצילום, וגם בתחום צילום הסטודיו ולא רואים את זה אצל כל אומן.



כמה מילים בודדות לסיום
כפי שראיתם צילום סטודיו הוא הרבה מעבר לצילום מודליות בעירום, או ביגוד לתעשית האופנה, ויש לו חלק חשוב מאוד בתחום האומנות. למעשה בתחום האומנות חופש היצירה כמעט ואינו מוגבל. כמו שכל התלמידים שלי יודעים, אני מעריך יותר צילומים שלא נעשים בעיבודי תמונה מוגזמים, ויותר צלמים שעובדים קשה עם תפאורה, על מנת להוציא את מה שעובר להם בראש. אבל, בתחום האומנות אני חושב שבהחלט יש מקום גם לעבודת מחשב, ובטח בימיינו כאשר התמונות מלכתחילה דיגטליות.
אני מקוה שבפעם הבאה כשתחשבו על צילום, אתם תחשבו בצורה יצירתית, ותזכרו כי עבודה קשה יכולה להוביל אותכם למקומות שלא חשבתם עליהם עד היום. כמובן שצילום סטודיו הוא לא מחויב להתבצע בתוך החלל הסגור, אבל הוא כן צילום מתוכנן, שנעשה עם מחשבה ותכנון רב.

הערות: השאר תגובה

* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.