Blog

אחד מהדברים המוזרים שקוראים אחרי כמה שנים של צילום שהצילום הופך למשהו מתוכנן או מבוקר ובמקום לצלם מה שעומד ממול פרצוף שנראה יפה ופשוט לצלם אותו חושבים

בשנים האחרונות המונח צילום אינטואטיבי הופך יותר ויותר לנפוץ. יש יותר סדנאות שניפתחות עם השנים ויותר אנשים מדברים על זה. האם יש נכון בדרך הצילום הזאת? צילום

כיום ובעיקר בשנים האחרונות ציוד הצילום ברמה גבוהה והולכת ומשתפרת. לא רק גופי הצילום (ששם טכנולוגית החיישנים לא התפתחה במיוחד) אלא ובעיקר העדשות עצמם

תספרי לי קצת על עצמך. איפה את גרה, איפה גדלת וכיצד זה השפיע ומשפיע על האומנות שלך? שמי אביטל בר-און איזקוב, נשואה ואמא

יתכן וכתבה זו לא "תיגע" בכולם אבל אולי גם מי ממכם שלא עוסק בתהליכי יצירה ימצא בא עיניין מפני שהכתבה היא דיון בנושא הנפש. הכתבה היא למעשה דיון שנוצר בעיקבות שיחה עם חבר

כל אחד היה רוצה להתפרנס ממה שהוא הכי אוהב לעשות. איזה תחביב כייפי שפתאום יהפוך למקצוע ואני כמובן מתייחס לצילום במקרה הזה. יש הרבה צלמים חובבים בכל מקום וטוב שככה

כולנו חוזרים לעבור על התמונות אחרי יום של צילומי שטח. אם זה באותו היום או כמה ימים אחרי. חלקנו עוסקים בעיבוד תמונה קל או עיבוד תמונה עמוק יותר, וחלקנו רק עוברים על התמונות

פלש הדגל של חברת פוג'י. הדגם הכי מתקדם של החברה. אם אני יהיה צריך להשוות אותו לספינת הדגל של חברת ניקון אז אני ישווה אותו לפלש SB-910 לשניהם יש את אותו תג מחיר

בשנים האחרונות ובעיקר אצל צלמי פוג'י אפשר למצוא צלמים עם ידע עשיר או צלמי פילם לשעבר שמצלמים בקבצי JPG, וזה מפני שהם לא מרגישים צורך לעסוק בעיבוד תמונה מפני שהם

אחד האזורים היפים לצילום ועם זאת לא מספיק מצולמים. אומנם הרבה הולכים למשטחי החקלאות של אזור ניצנה. אבל לאזור המדברי של ניצנה פחות הולכים , מפני שפחות מכירים. כשאני מוציא לשם

האם צריך ידע בצילום אם יש כישרון? האם מישהו בעל כישרון גדול יכול להצליח ולצלם כל מה שהוא רוצה מפני שיש לו "כישרון" לראות את הדברים נכון, וכל מה שהוא צריך זה ללחוץ

העדשה הקטנה ביותר מבית פוג'י לפורמט הביינוני. העדשה לא רק בעלת משקל נמוך אלא גם בגודל מזערי ואפילו במחיר שפוי לכל כיס. (העדשה באורך מוקד של 45 מ"מ ובעלת צמצם