Blog

לכל הצלמים ידועה החשיבות של צילום בצמצם פתוח בצילומי חוץ, כאשר יש צורך לבודד את האובייקט מהרקע ולפעמים גם בצילום פנים כמו לדוגמה בצילום

זה שנים שאני מקבל מיילים ופניות מתלמידים עם בקשה לדעת איזה תמונות לשלוח לתחרות צילום כזאת או אחרת. חלקם בארץ וחלקם בחו"ל ואפילו בקבוצת

אחד המשפטים המפורסמים ביותר באומנות הוא "שבאומנות כמו באומנות הכל מותר". אל אף שכולם מכירים את המשפט ומשתמשים בו בקלילות המשפט

הצילומים של Patty Carroll חזקים ועצמתיים ודבר זה פרסם אותה. האומנות שלה מתמקדת בקשר של נשים לסביבה האורבנית והביתית שלהן. לתוך צילומי הסטודיו

מל תל אביב (רידינג) זה אחד מהמקומות שאני הכי אוהב לצלם בהם צילום אורבני ובטח בתל אביב. המקום השני האהוב עלי זה אזור חוף הדולפינריום. אבל ללא

פרספקטיבה חד מגוזית מוכרת לרוב הצלמים ולמעשה היא משמשת ברוב המקרים להולכת העין פנימה אל תוך הצילום. אבל בצילום לפעמים

אני עוסק בעיבוד תמונה יותר מעשר שנים. ולמה זה? מפני שאין בררה. שלא כמו בצילום עם פילים, בהם מה שצילמנו זה מה שיצא, ולא היה צורך לשנות הרבה

בניגוד למה שנהוג לחשוב. צילום נוף לא תמיד צריך להיות עם צמצם סגור על מנת לקבל עומק שדה מקסימלי. לפעמים דווקא עומק שדה רדוד עם

אחרי כמה שנים כל מחשב גם המתקדם ביותר שיש מתחיל להוריד את קצב העבודה שלו ונראה שהוא מתעייף ואז יש שני אופציות לטפל

עדשה טלסקופית מבית פוג'י ומבין העדשות הטובות ביותר שיצאו מפתח הדלת של חברת פוג'י, ומהטובות שאפשר

כשיוצאים לצילומי שטח של כמה ימים, או בשביל ישראל, ומשלבים צילום עם זה, יש צורך בתרמיל מספיק גדול כדי להכיל את כל ציוד השטח, כמו שק

בשנים האחרונות כמות הצילומים בשחור לבן הולכת וגדלה. לרגע אפשר לחשוב שיצרני המצלמות התחילו לייצר גופי צילום עם חיישנים ללא צבע