חזרתו של השחור לבן לעולם הצילום


13 Sep
13Sep


חזרתו של השחור לבן לעולם הצילום

בשנים האחרונות כמות הצילומים בשחור לבן הולכת וגדלה. לרגע אפשר לחשוב שיצרני המצלמות התחילו לייצר גופי צילום עם חיישנים ללא צבע (אומנם יש כמה יצרנים כאלה אבל הם מאוד מעטים). אז מה גורם לעוד ועוד אנשים לצלם את מה שכל כך טיבעי לצלם בצבע להתחיל לצלם בשחור לבן?

צילום נוף בצבע. מה יותר טיבעי והגיוני מזה?


אז מה יצר את המהפך הזה? אני חושב שזה שילוב של כמה גורמים. אחד מהם זה שיש יותר ויותר צלמים מקצועיים שאחרי שנים חזרו לצלם בשחור לבן. והציבור הרחב מאז ומתמיד לקח דוגמה מאנשי מקצוע. הסתכלו על התחרות האחורנה של צילומי טבע לשנת 2019 בבריטניה. אחת מהתחרויות צילום הגדולות והחשובות בעולם צילום טבע. בניגוד ללפני כמה שנים שכמעט מאה אחוז מהצילומים היו בצבע השנה בערך עשרים אחוז מהצילומים שהגיעו למקומות הראשונים היו בשחור לבן, שזה כבר סוג של "אישור" של השופטים ושל הצלמים המקצועיים לכך שלשחור לבן יש תפקיד חשוב בצילום טבע. אומנם עדיין רוב צילומי בעלי החיים הוא צילום בצבע, וזה הרי הגיוני, כי יופיו של הטבע במגוון הצבעים שלו, אבל אפשר לראות התחלה של שינוי מגמתי בנושא. בתור אחד שמצלם המון בשחור לבן, אני חייב להודות שהופתעתי מכמות צילומי בעלי חיים שהגיעו למקומות הראשונים שהם צילומי שחור לבן. אז למה לצלם בעלי חיים בשחור לבן? אני לא חושב שיש תשובה ברורה לכך. אני אישית חושב שזה דוקא גישה מעניינת לצלם בעלי חיים בשחור לבן, מפני שזה מאפשר בחלק מהמקרים להוציא טוב יותר טקטסטורות בפרטים הקטנים כמו בפרווה או אפילו השפם של בעל החיים וכן בצורה הכללית. כדוגמה אני יכול לתת צילומים של כלבי ים. כלבי ים הם גם ככה חסרי מגוון גדול של צבעים, ודוקא כאן שחור לבן מאפשר להוציא טקטסטורות טוב יותר מאשר בצבע וכן גם קונטרסטים שונים.



צילום פרחים בשחור לבן היא תופע ותיקה יותר מצילום בעלי חיים בשחור לבן. גם כאן המחשבה הראשונית היא שהכי הגיוני להראות את מגוון הצבעים המדהים שיש בטבע. פרחים הם היצורים הכי ציבעוניים ובמגוון הכי גדול של צבעים בכדור הארץ., אז למה בשחור לבן במקום כאן שהכי "נכון" לצלם בצבע? התשובה גם כאן היא שזה מאפשר להוציא את הפרטים הקטנים של הפרח. את הנימים הכי קטנים והקמטים שבבעלי הכותרת או העלים. על מנת לעשות את זה בצבע יש צורך בתאורה מדוייקת יותר. אבל בשחור לבן התאורה הנכונה בסיסית \ תעשה הרבה יותר ובקלות רבה. ברמה האישית, בכל הקשור לצימחיה ובטח פרחים, אני פחות מסתדר עם צילומים בשחור לבן. אבל אני כן מוריד את עוצמות הצבע, מפני שצבע מרגיש לי חזק מידי ואני לפעמים מוריד את כמות הצבע בצורה משמעותית, שזה כמובן גם עניין של טעם אישי, אבל משהו מהצבע תמיד נשאר.



בצילום אורבני אני יותר יכול להבין למה הוא תמיד היה גם בשחור לבן. או עם עוצמות צבע "חלשות" יותר. בצילום אורבני ובטח היום, יש בעיה של כמות צבעים גדולה מידי (בחלק מהמקרים כמובן) גם חלונות הראוה בחנויות ציבעוניות יותר ובולטות לעין. התמרורים עם צבעים מאוד בולטים וגם אנשים הולכים היום עם ביגוד ציבעוני הרבה יותר מבעבר. דבר זה מייצר בלגן ויזואלי מאוד גדול, שבו העין קופצת ממקום למקום בתוך התמונה. כל פעם יש כתם צבע אחר שמושך את העין. צילום בשחור לבן מרכך את הצבעים ומאפשר לצופה להתמקד באובייקט שהכי חשוב היה לצלם להדגיש אותו. (לדוגמה פורטרט של דמות ספציפית ברחוב) לפעמים כמות הצבעים בתוך העיר הם כל כך חזקים שגם עם צמצם מאוד פתוח תמיד יכול להיות כתם צבע חזק שימשוך את תשומת הלב של הצופה שלא לצורך. בנוסף לכל זה, שחור לבן מייצר או מדגיש את הדרמות המתחוללות בתוך העיר. כמובן שיש מצבים שדוקא השחור לבן מוריד מהעוצמות של הציבעוניות שבעיר. לדוגמה, כשמדובר על פסטיבלים לצבע יש תפקיד מאוד חשוב וללא הצבע בתמונה הצילום יראה שחסר בו משהו. הוא יאבד את היכולת להציג את החיות שבמקום, ולכן לא נכון תמיד לצלם בשחור לבן בעיר.




בצילום נוף נראה כי השחור לבן מאוד לא הגיוני, ועם זאת צילום נוף בשחור לבן תופס תאוצה הולכת וגוברת. וגם פה זה נראה לא הגיוני. לצלם שקיעות או זריחות בשחור לבן, הרים מושלגים עם יערות עד עשירים בצבע, לצלם אותם ללא צבע. באמת נשמע מוזר. אם זאת יש משהו בצילום נוף בשחור לבן שיכול להיות לפעמים אפילו קל, וזה מפני שזה פותר את הבעיה של התמודדות עם יצירת משקלים נכונים שלפעמים קשה יותר לייצר בעזרת צבע. אבל מנגד אני יכול לומר (וזה מפני שאני מצלם נוף בשחור לבן או לפחות בעיקר בשחור לבן), כי לצלם נוף בשחור לבן זה יותר קשה ממה שזה נראה. הסיבה לכך היא שעוד יותר קשה לשמור על אוירת הצבע מבלי להשתמש בו. לדוגמה לייצר שקיעה קסומה ללא צבעים הוא אתגר לא קטן. הרבה פעמים אני מתקשה להשאיר את התחושה של יער ירוק עם שמש נעימה בצילום ללא צבע. חסר כל כך הרבה מידע בתמונה שאני צריך למצוא דרך להשלים אותה  ללא כל עזרה ממה שמופיע בטבע. שזה צבעים.

אז למה בכל זאת לצלם נוף בשחור לבן ? מפני שזה אתגר צילומי לא קל בכלל, ואתגרים בצילום זה משהו שאני מאוד אוהב. בנוסף לזה לפעמים הצבע עושה עודף מידע שכבר הופך ללא רלונטי או נדוש עד כדאי כך שזה כבר הופך לחסר משמעות. לדוגמה צילומי שקיעה עם הגוון הכל כך ידוע מראש באמת נראת לי אישית קצת חסרת טעם, ואני פחות מוצא עניין בצילומי שקיעות עם צבע.



כמה מילים אחרונות

אם נראה לכם שלאחרונה יש יותר צילומים בשחור לבן, אז לא סתם נראה לכם, אלא זה באמת כך. צילום בשחור לבן באמת הופך לנפוץ יותר. אני לא יודע אם זה לא יותר מאופנה חולפת, אבל אין ספק שזה הולך להשאר ברמה כזאת או אחרת. למי מכם שכבר מצלם בשחור לבן, אני ממליץ להתחיל לשים לב להדגשים של איך לצלם ללא צבע, אבל עדיין לשמור על "חיות" התמונה ולא לייצר "סתם" עוד תמונה ללא צבע. (אחד הדברים שמאוד תורמים לצילום טוב הוא לשמור על טווח דינמי נכון.) ולמי מכם שעדיין לא מצלם בשחור לבן, אני ממליץ לצאת ולנסות. יתכן שזה יראה מוזר בהתחלה אבל יש בזה משהו אחר ולפעמים אפילו נכון יותר.

לשיעורים והדרכות בשחור לבן. מוזמנים לפנות אלי ואשמח לעזור.





הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.